שבעה ילדים ועיתוןפילאר לוזאנו קרבאיו9הספר מקסים, וקצר יחסית לספרים אחרים שקראתי (150 עמ' ספרים אחרים). לקחתי אותו בסיפרית הילדים ונוער, ושם אמרו לנו שזה לגיל 10-12. ראיתי את גודל הכתב והתחלתי קצת לקרוא, הוא היה נראה ספר יפה מאוד. ושאני יכולה לקרוא אותו. התחלתי לקרוא ובערך באמצע הספר או משהו כזה השתעממתי אבל אז המשכתי לקרוא. לאלחנדרו תלמיד כיתה ו', יש רצון עז לכתוב עיתון, אך אין לו כסף, ניסיון וכותבים. הוא תולה מודעה בחצר בית הספר: "דרושים עיתונאים״. למשימה מצטרפים חברים לכיתתו: שיאם עולה חדש מנפאל שאינו יודע ספרדית, יולנדה המגונדרת שחולמת להיות כוכבת בעתידה, פבלו שאוצר המילים שלו מורכב רק מקללות ומילים גסות, מריה הזללנית השמנמנה של השכבה, ריקרדו השובב והתחמן בעל כישרון הציור ושגיאות בכתב ועבדול הספורטאי החכם. האם בני החבורה יצליחו להוציא עיתון לאור? בדרכם להוצאת העיתון לאור, חווים הכתבים חוויות יפות, מצחיקות ומרתקות... כדי לדעת את התשובה לשאלה ואת החוויות תצטרכו לקרוא את הספר. אני ממליצה על הספר בחום רב.
הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניהינץ לוי3''אתם בטח לא תאמינו לשום מילה שלי. אתם בטח תגידו שאני שקרן. יש סיכוי שאפילו תצחקו עלי. אבל אני נשבע שכל מה שאני מה שאני עומד לספר לכם קרה באמת. שום דבר לא שקר.'' מתוך הספר הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה. שם הספר: הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה. שם הסופר: ינץ לוי סוג הספר הוא הרפתקאות, בכל פרק מספר דוד אריה את סיפורו המרתק: פעם אחת דוד אריה נתקע על ענן ופעם אחרת הוא סיפר לאחיין שלו צפריר למה 4 השערות שיש לו על הראש הצילו את חייו, איך הפך פעם לג'וק ועוד ספורים. ספר מרתק שאם תתחילו לא תוכלו לעזוב. הספר מספר על: דוד אריה היה בערבות רומניה שם כל יום קרה לו משהו אחר. בכל יום רביעי מגיע דוד אריה לספר לצפריר את הרפתקאותיו המפתיעות בערבות רומניה. יום אחד דוד אריה נתקע על ענן ובפעם אחרת 4 השערות שלו הצילו את חייו, שבוע אח''כ הפך לג'וק, ואז דוד אריה נהיה ליצן החצר בממלכת הפכאל, ואפילו פגש את השד בולע הסיפורים. אני חושבת שהספר הזה הוא ספר נהדר. כשיש כזה דוד אף אחד לא יוותר עליו. הסיפורים נפלאים ומצחיקים. לדוגמה: הסיפור המשעשע על איך דוד אריה הפך פעם לג'וק: פעם מכשף הפך את דוד אריה לג'וק. בהתחלה הוא לא נהנה בתור ג'וק אבל לאט לאט התרגל. פעם אחת הלך למסיבת ג'וקים ושם נתקל בג'וקית אחת - זו הייתה אהבה ממבט ראשון. אחרי זמן מה נולדו להם ג'וקונים (ג'וקים קטנים). ג'וקנן – הגנן ג'וקיהו – שידע לחזות את העתיד ג'וקלינה בלרינה – היפיפיה ג'וקורוני – שאהבה מקרוני ועוד ג'וקונים. אם תרצו לדעת את המשך הסיפור ואיך דוד אריה חזר להיות בן אדם, תקראו ותראו בעצמכם. בזמן קריאת הספר צחקתי ונהניתי ללא הפסקה אני ממליצה על הספר בחום ☺ קראו ותהנו. חמניה
אלרגיה (סיפור ילדות)יהונתן גפן6הספר מקסים ומשעשע. הוא מספר על ורד וקרן בנות התשע. יום אחד בתחילת הקיץ באה קרן יחד עם הוריה הספרים לורד בשביל להתארח אצל ורד למשך חופשת הקיץ כי הוריה נוסעים לחו"ל להתפרסם שם בעבודה שלהם, ספרות. הם באים לורד שמים את קרן, לא אומרים מתי יחזרו והולכים. אוי נראה לי שסיפרתי יותר מדי. טוב משהו אחד קטנטן: ורד שחרחרה גבוהה ורזה וקרן שמנמונת ובלונדינית. אהבתי את הספר מאוד כי הוא מרגש ויפה מאוד קריאה מהנה חמניה.
מרדף ברכבת הקליעגלילה רון-פדר-עמית5הספר יפה מאוד. מאוד נהניתי ממנו. הכי אהבתי בספר את זה שהסופרת כותבת כל הזמן שמיצ'יקו חייכה וחייכה וחייכה. כדאי לקרוא את הספר כי הוא ספר הרפתקאות, קצת מפחיד אבל לא יותר מדי. התרשמתי ממש מהסוף. הוא היה ממש מפתיע. גם אהבתי שיש להם את כל הדברים המיוחדים כמו תרסיס שאפשר להקפיא אנשים, שלט מוח - לכל ארץ שנוסעים יודעים את השפה. יש גם שיקוי ששותים וכך לא יכול לקרות לך שום דבר. כדאי לקרוא.
קציצה מהצהריםאורי אורלב4ספר מרתק במיוחד. 7 סיפורים לילדים, בסיום גן חובה ומעלה. למתחילי קריאה,סיפורים מצחיקים ואפילו מרתקים. הכי אהבתי את הסיפור ''ילד בבועה'' כשאחד מגיבורי הספר שוכב בלילה על המיטה ומסתכל על החלון,ומה הוא רואה? כמובן את עצמו בבועה הוא מתחיל לחשוב: מי זה שם? מי עושה בדיוק מה שהוא עושה? לאט לאט הוא מתחיל להבין ש... לא אמשיך כדי לא לשבור את המתח. סיפור מצויין לפני השנה אז: אהה... לילה טוב...
דברים שאני לא מגלה ליעלגדי טאוב5הספר היה מקסים נהניתי מאוד מהקריאה. הספר מספר על אהבה בין ילד (לא מוזכר שמו) ליעל - ילדה יפה ומקובלת. באמצע הספר גבור הספר מגלה שיעל מאוהבת בילד מכיתתם של גבור הספר ויעל. גבור הספר ונועם - חברו הטוב מנסים ''לחקור'' אם יעל באמת מאוהבת במישהו אחר... אם אתם רוצים לדעת מה יקרה אני לא אספר כדי לא לשבור את המתח. קראו וראו...
האם אני הנסיכה או הצפרדע?ג'ים בנטון2נהניתי מהספר, אהבתי במיוחד את עמוד 17 בו גבורת הספר מתארת את חפיפתה של אנג'לינה כל חלק בשיער בריח אחר. דוגמא לכמה מהריחות: קרמל, פירות יער, לימון, קרם שיזוף, פיצה, ריח של תינוק, קיווי, סלט, מסטיק וריח של חנות ממתקים. כדאי מאוד לקרוא את הספר ובכלל את הסדרה אבל אישית הכי אהבתי את הספר הזה מכל הסדרה.
אמא שלי היא הכי...אלינוער קלר2אני נהניתי לקרוא את הספר. כל האמהות בסיפור דומות לאבא שלי הוא דאגן הוא כל הזמן רוצה שיהיה מסודר והוא כל הזמן גם עובד.
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון4נכון, "יומני הסודי ביותר" הוא לא ספר עמוק. הוא לא מרגש, לא מטלטל, לא מותיר רושם. אבל בכנות: למי אכפת? הספר הזה (וכך גם כל הבאים אחריו בסדרה) מספק 45 דקות של צחוק, ואם לא זה- לפחות חיוך על שפתיים. זה ספר כיפי וקליל, שמומלץ לקרוא כשרוצים לצחוק קצת, להשתחרר ולנקות את הראש. מה גם שבכל אחת מאיתנו, ולו בבת הקודרת/בוגרת/חכמה/צינית ביותר, יש ג'יימי קלי קטנה שמחכה לפרוץ החוצה. עוד דבר: ציורים הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. הדבר המדהים הוא, שמתי שאני מציירת ואין לי כוח להשקיע- הציורים שלי יוצאים בדיוק כמו אלה של ג'ים בנטון! אולי זה היה עוד גורם בהזדהות שלי עם הספר. סה"כ ספר קליל וטיפשי אבל עושה טוב על הנשמה. הוציא אותי מדיכאון כמה וכמה פעמים...(:
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון2ספר וסדרה ללא רמה, השפה על הפנים, שיעמם אותי עד מוות. היה קשה לי להתחבר לעלילה ולא נהינתי בכלל מקריאת הספר. אני טיפוס שאוהב רק ספרים ברמה גבוהה, מיוחדים, קלאסיקות, ספרי מופת. מי שזה לא הסגנון שלו, יאללה, תנסו. ומי שמסכים איתי - אל תחשבו אפילו לנסות את הסדרה. אין בזה שום טעם.
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון2הספר הזה מאוד נחמד ומשעשע. יש לי רגעים שכיף לי לקרוא אותו ויש לי רגעים שאין לי כוח לשים לב אליו. אם אני חוזרת מעוצבנת הביתה אז לפעמים אני הולכת לחדר, מתחילה לקרוא אותו וחוזרת מהחדר עם חיוך על הפנים ♥. הרבה פעמים אני קוראת אותו לפני השינה ובבוקר אני תמיד עם מצב רוח טוב.
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון2בתור נערה שקראה את הספר אני יכולה רק לומר שזה אחד הספרים הכיפים XD אני ממליצה לכל מי שאוהב\ת לקרוא יומנים או סתם להנות מספרים לקרוא את זה!
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון2ספר מצחיק ביותר. אני מוכנה להוריד את הכובע בפני מלך הסדרה. רק להכיר את הדמויות (ואת כלב הביגל הרצחני בפרט) גרם לי להימאס מהצחוק של עצמי, למרות שאח שלי לא רגיל לקרוא ספרים כאלה הקראתי לו רק תמונה אחת (למרות שאני לא זוכרת איזו) ואחרי זה הוא ישב איתי בערך חצי שעה על כל שאר התמונות בספר שמצחיק מכל בחינה. הבדיחות לא מבוססות על בדיחות שחבר שלך יכול לספר לך, וזה טוב שהסופר ישב וחשב על כל בדיחה ובדיחה. ומהניסיון שלי לחשוב על בדיחות לספר, תאמינו לי -זה לא קל- אני יכולה לומר חד משמעית שיותר קל לכתוב בדיחות שמדובר מנקודת מבט שלך, אבל יותר קשה לגרום לדמויות האחרות לומר או לעשות דברים מצחיקים. הדמות של החברה-הביריונית-הכי-טובה גרמה לי לחשוב איך אני הייתי מסתדרת עם ילדה כזאת ולמה ג'יימי בכלל מסתובבת איתה. למרות כל השאלות שלי הספר גרם לי לצחוק ולפעמים גם לבכות מצחוק. ג'יימי היא ילדה תמימה בדרך מסויימת, אני זוכרת שהיא כתבה "זה היה הצבע הראשון בחנות הרביעית שחיפשתי בה". הדמויות בעלות אופי, ולמזלינו הן לא שטוחות ורדודות אחרת לא היה נוצר ספר כל כך מדהים! אי אפשר לשכוח את הספר המוביל שסחף אותי אל תוך הסדרה .
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון1למה אני קוראת את הספרים האלה? למה אני ממשיכה לעשות את זה? אני מנסה להיתאפק אבל הספר השני שם.... לא!.. אני חייבת להיות חזקה!! הצילו!! טוב, אני מודה נכנעתי! אתם בטח חושבים שאני פסיכית (מה שנכון חלקית) אבל אני פשוט לא יכולה להיתנתק מהסדרה הזאת! איך אפשר לא להיתפקע מצחוק על הבישולים של אמא של ג'ימי? איך אפשר לא להיגעל מכלב המסריח שטינקר? איך אפשר לא להילחץ מאיזבלה? אז אם הכול כול כך טוב למה אני לא רציתי להמשיך? טוב אז ככה, הכול התחיל ביומנו של חנון. קניתי אותו (מהכסף שליי...) וקראתי אותו. ומאז נשבעתי שאני לא חוזרת לספרים האלה ולחוש הומור בגרוש שלהם. אבל מה לעשות? איך שקראתי את הספר הראשון היתמכרתי (זו ביקורת כללית לכול הסדרה אם לא הבנתם). כול ספר מציג כרייסיס אחר שג'יימי ואיזבלה ביחד או ג'יימי נגד איזבלה צריכות לפתור. בנטון לוקח סיכון לא קטן. לא קל להצליח לכתוב עלילה מוצלחת על בני הנוער האמריקאים (אררר...) אבל הוא פגע בול. מומלץ לאנשים שמחפשים משהו יותר קליל לקריאה.
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון1ספר פשוט נפלא אני חליתי על הספר ולא יכולתי לחכות לקרוא את שאר הספרים שהם הרפאתקה יפה ומהממת לכל ילד וילדה! ספר ניפלא אין כמוהו!!!
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון0הספר מצחיק ושנון וכיף לקרוא אותו כל הזמן. יומני הסודי ביותר הוא מהספרים שאף פעם לא נמאס לקרוא, הוא קליל, זורם וכיפי ומעלה חיוך על הפנים תוך כדי הצגת הבעיות שלפעמים אנחנו עצמנו עוברים ביום יום. מומלץ בחום לכולם ♥
אני לא מאמינה שזה קורה ליג'ים בנטון2אני נהנתי! העלילה מצחיקה וטפשית, והכתיבה קלילה וזורמת בלי כל מיני משפטים 'שנונים' מהסוג המעצבן, ממולץ בחום!