שם הצופן: מבצר דיגיטלידן בראון0ספר מעולה !! לקחתי אותו איתי לאוטובוס בדרך לאילת. מעולם הדרך לאילת לא היתה קצרה כל כך ... מומלץ בחום.
מלאכי עליוןמיכל שלו0ספר מעולה, למרות שנעשה שימוש בסטיגמות לאורך כל הספר. נשמע קצת בדוי, ועולם המושגים הצה"ליים לא תורם לתחושה שהכותבת חוותה שירות בטייסת קרב.
תחזיקו חזקהרלן קובן0כן, גם אני שמעתי שהספר האחרון של הרלן קובן לא משהו ... אין מה לעשות, הבן אדן יודע לכתוב והוא יודע את זה !! ביד אומן הוא טווה את העלילה ורק לקראת סופה הוא מחבר את כל הקצוות. סופר מתח אדיר !!
סיפורה של ליסיסטיבן קינג0ספר "קשה" לקריאה מהבחינה הזאת שצריך לעבור את חציו ואף יותר על מנת להתחיל להבין מה קרה בעמודים שעברו ולהתחיל לחבר קצוות. בסופו של דבר, ספר טוב, אבל קצת מעיק ...
מלך החומוס ומלכת האמבטיהאילן הייטנר2ספר על כלום, אבל זורם. למי שיש כמה שעות פנויות וחוסר רצון לאמץ את המוח ...
הנזיר שמכר את הפרארי שלורובין ס' שארמה4פילוסופיה בגרוש. ניתן לתמצת את הספר לחצי עמוד ולוותר על כל השאר. איך דבר כזה הופך לרב מכר ???
ההזדמנות האחרונההרלן קובן12פתחתי את הספר בסביבות 17 אח"צ וסגרתי אותו ב 02 לפנות בוקר. ההרגשה היתה של ירידה במדרון תלול אם עוצרים נופלים! ספר מעולה גדוש ומלא תפניות לא צפיות. אהבתי
ההזדמנות האחרונההרלן קובן7זה לא הספר הראשון של הרלן קובן שקראתי, אבל מספר לספר אני מתחיל יותר ויותר לאהוב את סגנון הכתיבה, המתח והטוויסטים שלא מפסיקים להגיע, גם כשאתה חושב שאין עוד מה להוסיף... מומלץ לאוהבי ספרי מתח ובמיוחד לאוהבי הרלן קובן!
ההזדמנות האחרונההרלן קובן4כמו כל ספריו של הרלן קובן הספר מותח, כתוב בשפה קלילה, מרתק ומעניין... העיניין הוא שאצל הרלן קובן כל ספריו רשומים באותו נוסח.. יש בחור שמסתבך, יש לו חבר טוב שמציל אותו או עוזר לו. אני מאוד אוהבת את כל ספריו ואת העלילה למרות שהבסיס דומה משתנת מרגע לרגע. בספר הזה יש תפנית בלתי צפויה לאותה בסיס שהורגלתי אליו בששת הספרים של הרלן קובן שקראתי עד היום. מומלץ
ההזדמנות האחרונההרלן קובן3"ספריו מצטיינים בעלילה מהירה ורבת תפניות ובסוף מפתיע" ספר זה אינו יוצא מכלל זה כסופרי מתח אחרים תוצרת ארה"ב הנוהגים לסבך כל עלילת רצח פשוטה לעלילת קונספירציה רבת מהלכים ותפניות ,חולי נפש וחוטפי ילדים ..
ההזדמנות האחרונההרלן קובן3האמת שלפני הספר הז לא קראתי אף ספר מתח 'רציני' טיילתי בין הז'אנרים מתחת לקטגוריה נוער. מצאתי את עצמי תתעניינת בספרי מתח והחלטתי להשאיל את הספר הזה רק על פי שם המחבר שהתקשר לי בקונוטציה לספרי מתח. לא בגלל הכיתוב על הכריכה האחורית (שנראה לי די סטנדרטי והלוודי) או בגלל הכריכה (צהוב חלמון. בע.) ראיתי שהוא ארוך ולקחתי אותו כדי שיהיה לי מה לקרוא בחופש. סיימתי אותו בסוף בשלושה ימים. ולא סיימתי אותו כי הוא היה נורא סוחף. פשוט רציתי לדעת איך העלילה הזאת, שמסתבכת כל פעם יותר בתוך עצמה יכולה להיגמר בגבול הסביר בכלל. אז כלל שהמשכתי לקרוא זה רק הסתבך יותר כל פעם שנראה שהעלילה הייתה קרובה לסיום הבטתי בגוש הדפים שעוד לא נקרא והבנתי כבר שזה רק ילך ויסתבך. אבל ככל שהעלילה סבוכה והספר ארוך יש המון פרטים קטנים שמרוב שצריך לזכור אותם לא הצלחתי להביא את עצמי לנסות 'לחשוב' מי רצח את מוניה וכו' וכו'. אז פשוט חכיתי שהספר יאכיל אותי בתשובות כי באמת לא הצלחתי לחשוב 'עם הספר' . ובסוף רק לקראת ה20-30 עמודים אחרונים שזה התחיל התבהר הפיתרון בסוף היה די פשוט אבל לא ממש משהו שהייתי יכולה להבין בעצמי גם אם הייתי יותר מתאמצת. כן הצלחתי לגיבור של הספר (ששרוי גם הוא באי ודאות מעצבנת). אבל שאר הדמיות היו מעורפלות מדי וגם ככה הספר היה מתוסבך והדמיות לא ממש הקלו את זה. אז בסה"כ הכל היו קטעים שהספר כן היה מותח אבל ממש לא כולו היו בו חלקים הרבה חלקים שנמרחו ושברו את המתח. בסה"כ הכל קראתי כמה ספרים אחרים שמתחו אותי יותר (שאומנם סווגו כנוער ולא מתח אבל תפסו אותי יותר.) ובסה"כ הכל לא איבדתי רצון לקרוא ספרי מתח. אבל אולי אני צריכה לחפש משהו שקצת יותר קרוב אלי (קשה לי שאני כמעט בת 16 להתחבר לדמות של מישהו בן 30 עם ילדה ,אבל אני בטוחה שלהורה היה הרבה יותר קל להתחבר לזה) בעיקרון אם אתם תוהים אם לקרוא את הספר הזה ואתם מחפשים לעצמכם איזה ספר מתח ראשון אולי עדיף שתחפשו משהו אחר.
ההזדמנות האחרונההרלן קובן3-ישנו ספויילר- זה אולי הספר השביעי של קובן שאני קוראת, ובכלל, לא התכוונתי לקורא אותו אי פעם. הכל התחיל מכך שהייתי חייבת לעשות עבודה בספרות, וזהו הספר היחידי שבאמת עניין אותי מכל רשימת הספרים המותרים שאפשר לעשות עליהם עבודה. ציפיתי לקרוא אותו כבר, כי קובן הוא הסופר השלישי מבין רשימת הסופרים האהובים עלי וכבר השתוקקתי ליראות איזה עוד תעלומה הוא מסתיר בין דפי הספר. בהתחלה, הספר ריתק, אבל לא על יתר המידה. באמצע, כבר יכולתי ממש לנחש מה הולך לקרות. ובסוף, הוא לא היה צפוי, וצפוי ביחד. אני כבר מכירה את הכתיבה של קובן, כמעט כל הדמיות שלו הן אותו הדבר. איכשהו בספרים שלו אני תמיד מוצאת שלאף דמות אין באמת אופי משלה, רק סיפור והיסטוריה ארוכה מאוד. ולא רק. קובן כמעט תמיד עושה את אותה הדמות בכל הספרים שלו. גבר, בדרך כלל בגיל העמידה, אחרי משבר בחייו או תעלומה שהוא מנסה לפתור הוא מגלה אותה, מפענח אותה, ותמיד תמיד תמיד האיש הכי לא צפוי בסופו של דבר אחראי למזימה. אז זה הקטע, אני הצלחתי לנחש עוד מתחילת הספר שלני אחרי למותה של מוניקה. לא הצלחתי לשער איך בדיוק ואיך התגלגלו העיניים, אבל כבר בעמוד ה-24 יכולתי לדעת את זה. קרו בספר עוד דברים והתרחשיות שיכולתי לתאר לעצמי, אבל רובן פשוט היו מסורבלות מדי ומוסתרות טוב מדי בשביל שאני יוכל להבין באמת את מה שמאחוריהן. בכל מקרה, קובן סופר ענק, הוא מצליח לערבב מתח, אהבה, היסטוריה, תעלומות, וחברות בספר אחד ועל כך אני מצדיע לו. אני ממליצה לכם לקורא את הספר, אבל תדעו לכם שמי שקרא כבר את ספריו המופלאים של קובן, יצליח לנחשב סקלות רבה את הסוף ואת האפילוג המפתיע.
ההזדמנות האחרונההרלן קובן2עלילה חמודה ומרתקת. מה שאני אוהב בקובן זה הפאנ'ץ בסוף. את הבעיטה שאתה מקבל בתחת כשאתה מגלה איך כל זה יסתיים. בספר הזה קיבלתי את הדבר שבעתיים.