בספרה של לאה גולדברג אין נסים ואין נפלאות: יש הורים חולים שאינם מסוגלים לפרנס את הילדים, יש שכונת עוני עם הפיתויים שלה הקורצים לילדים לעבור את הגבול הקל מדי בין עבודה שאינה מפרנסת לבין גניבות קטנות, ומכות, וסחיטות ואלימות. יש אנשים שבעים בצד השני של העיר, ומריבות שכנים, ולגלוג, ולפעמים סתם שנאה וקטנוניות: וממול יש נדיבות , וסקרנות, ויצירתיות, וחברות. יש עולם מאוזן, ולא מטויח בקרם ורוד עשוי מרגרינה. זהו עולם שגם ל "רעים" יש היסטוריה משלהם ויש להם אפשרות תיקון, לא קלה, לא מידית, אבל עם תקוה וחמלה. יש כבוד עצום לקורא, בלי ל"סבן" אותו. ומתחת לכל יש אהבה, והומור ועליצות ופליאה על החיים ומה שהם מביאים עימם. ספר ילדים כמו שצריך לכתוב לילדים- עם כבוד וכנות.







![אל תגע (תיגע) בזמיר [מהדורת 1964]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers6/63767.jpg)





