ביקורת ספרותית על היונה המקוננת מאת לארי ברקדאל

---

ספרון זה הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה.

המספר, בעל השם המוזר, חניבעל, הוא ילד בן תשע, בן יחיד אשר בליל חורף סוער התייתם מהוריו שנהרגו בתאונת דרכים. בעקבות האסון עובר חניבעל לגור עם סבו, המכונה פופ, אשר לפני שלוש שנים שכל את אשתו. פופ היה חקלאי וסגן שריף ולאחר פרישתו עסק במכירת מטאטאים תעשייתיים. פעמיים בשבוע היה מעמיס את הסחורה ויוצא, לרב יחד עם נכדו, לשווק את המטאטאים ללקוחותיו הפזורים באזור. בנסיעות אלו קשרו הסב ונכדו שיחות ארוכות אשר מהן למד הילד רבות על החיים.

חניבעל לא היה בין הילדים המקובלים בבית הספר ובשל כך התיידד עם ילד פרוע בשם צ'ארלי. צ'ארלי, בנו של גנב אלכוהוליסט,הוכרח על ידי אביו לעזוב את בית הספר ולעזור לו בביצוע גניבותיו. צ'ארלי מושך את חניבעל לעשיית תעלולים שונים ומשונים אשר חלקם אינם מסתיימים בטוב. הסבא פופ נוקט בשיטת חינוך משלו : הוא אינו מטיף ומוכיח אלא נותן לחניבעל ללמוד את הלקח הטבעי הנובע ממעשיו הרעים. הוא לומד בדרך הקשה מדוע לא כדאי לשקר ומה כוחה של האמת.

פופ אוהב לספר סיפורים וחניבעל מקשיב להם בשקיקה. הוא גם לומד מהם המון. החיים זימנו לחניבעל אסון כבד אך גם מתנה. המתנה היא החיים בצל כנפיו המגוננות של הסב המלווה אותו בעדינות ובחמלה אל הבגרות.

מתוך הכריכה : "זהו סיפור קטן על כוחה המרפא של אהבה גדולה. עם הרבה תבונה והומור, מראה המחבר איך מכל כאב נובט גרעין ש צמיחה, וכל טעות טומנת את האפשרות של בחירה מחדש."

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על היונה המקוננת