ביקורת ספרותית על אל יפו מאת איימן סיכסק
ספר לא משהו

---

מ-ש-ע-מ-ם. מאד התאכזבתי. ניגשתי לקרוא את הספר מתוך סקרנות רבה להכיר יותר לעומק את עולמו של ערבי ישראלי משכיל. הבנתי את לבטי הזהות והתחושות המעורבות בכל מה שקשור לקונפליקטים התרבותיים והפוליטיים בעולמו של הכותב, אך אין די בכך כדי למלא ספר. חסר בשר, חסרה נוכחות, עלילה, רגש. הרגשתי כמי שמתייר בערפל - אולי זו היתה כוונת הסופר? אך אני רעבה ליותר ויודעת שיש יותר. לפני כל הפלסף על "ספרות עברית" ו"ספרות פלסטינית", צריך שתהיה שם "ספרות", שהיא מעבר לשאלות של דת או לאום. זה היפה בספרות, שהיא נוגעת באנושי שהוא מעבר לכל ההפרדות, ולא היה כאן מספיק מזה. ואפשר אחרת. סייד קשוע ב"עבודה ערבית" ולהבדיל "עג'מי", נוגעים בתכנים דומים של זהות שסועה, אך בצורה חזקה, נוכחת, שנוגעת. כמובן שיש מקום לגוונים אחרים יותר מעודנים, אך כאן המעודנות הפכה לאוורירית מדי.

» ביקורות נוספות של שועלה
» ביקורות נוספות על אל יפו