ביקורת ספרותית על העיקר שתהיי מאושרת מאת תמי ארד
ספר בסדר

---

את הספר קיבלתי בהשאלה מאחותי לרגל הלילה הארוך שהייתי אמורה לעבור בבית החולים עם סבתי, משום מה היא חשבה שזהו המקום האידיאלי לקרוא את הספר הנ"ל, מפאת חוסר מעשה עשיתי כרצונה.

אומנם הלילה שעברתי היה בכל זאת ליל שימורים ארוך ומייגע אך בהחלט הפריח חיים בספר, בעלילה ובדמויות שלרגע פסעו מול עיני במסדרון הארוך עם ריח הונטולין המתערבב עם חומרי הניקוי.

הספר סביר בהחלט, לא מרתק במיוחד ובכל זאת קריא, ישנם דיאלוגים מעניינים ושנונים לצד חבטות נפש טחונות דק מדי, דמויות חדות מדי ומקום חד-גוני.
אהבתי את הצורה בה הספר בנוי, עבר והווה שמתערבלים יחדיו, ותקופה קצרה של כמה שבועות שנפרסת על פני ימים ושנים שמובילים כולם לאותה הנקודה.
אופיו של הפרופסור היה קצת שנוי במחלוקת כי מצד אחד חשתי בגבר פגוע ורגיש שרוצה כ"כ אהבה אך מחפש במקומות הלא נכונים, ומצד שני הוא רופא שרמנטי שמתחיל עם כל מה שזז, קשוח וקר לב, אהבתי את זה, קשה להסביר למה ובכל זאת זה קורה הרבה שאנשים מקרינים אישיות שונה לחלוטין בהתנהלות במסגרת העבודה ובהתנהלות הביתית והפרטית שלהם, גרם לו להיות אמין יותר לטעמי וממש לא האל הבלתי מנוצח.
(הסוף קצת מרגיז, ואולי רק בגלל שאני לא נהנת מסיפור שנגמר בסוף פתוח, אם כבר קראנו עד הסוף למה לסיים עם סימני שאלה?לטעמי זו פשוט עצלנות של הסופר!)

אם גם לכם יוצא להיות בבית חולים לכמה זמן, ויש בנמצא את הספר, קחו אותו עמכם, הוא יפיג מעט מן השעמום, (רצוי לקחת ספר נוסף כי הוא גם די קצר, והלילות נדמים ארוכים הרבה יותר בין כותלי בי"ח)

» ביקורות נוספות של עדי
» ביקורות נוספות על העיקר שתהיי מאושרת