ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 25 במרץ, 2010
ע"י יפעת
ע"י יפעת
הספר נכתב ע"פ מידותיה הטרומיות של אמרנץ - אישה זקנה ומסוגרת, יגעת כפיים ונערצת. דמותה המורכבת, נחשפת אט-אט מתוך הסיפור. דמות הירואית, לעיתים כמעט ואל-אנושית בתכונותיה הפיזיות, ועדיין יותר ויותר אנושית במעלות הלב. המחול הזה של הקושי והרוך, המזעזע והשיגרתי, העבר המסוייט וההוה הלא ממש ברור, יוצר סיפור עוצמתי. הספר קריא, שפתו הפשוטה מציירת פרק בחייה של סופרת. פרק המתחיל בגמלוניות והיסוס ונגמר במסירות סוערת. אמרנץ הזרה בתחילתו של הסיפור הופכת למשפחה הקרובה ביותר לסופרת ומבחינתי - לחלק מהמיתולוגיה הפרטית שלי. נעמו לי עד מאוד שעות הקריאה בספר. נפלא.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אסף
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
עדיף מאוחר מאשר אף פעם :)
שעון הדובים שלי התקלקל - רק עכשיו התעוררתי מתרדמת החורף... של שנה שעברה
|
|
|
יפעת
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
איזה יופי שקפצת לבקר ולעדכן :)
חסרת לי כאן :)
|
|
|
אסף
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
אכן המלצה טובה
נהניתי מאוד מהספר, ודמותה המורכבת של אמרנץ לא תיעלם במהרה מזיכרוני.
שימי לב שתרגומו האנגלי של הספר נפתח בוידוי הנחרץ והישיר: "I killed Emerence" (הפרק הראשון מופיע באמזון), ואילו בתרגום העברי מופיע הניסוח הפתלתל: "אני הייתי זו שהרגה את אמרנץ". מאחר והספר נכתב בהונגרית, יש צורך כמובן לבדוק את המקור ולראות מי משני המתרגמים כשל, אבל לא יכולתי להימנע מהמחשבה שגם תרגום רהוט, עלול לעתים להחטיא ברמת ההבנה. ומשפט ששמרתי: "הכתיבה אינה כבשה צייתנית, אם נפסיק את המשפט באמצע, לעולם לא נוכל לסיים אותו על פי הכוונה המקורית, בניסוח החדש מתעקם חוט השדרה של הטקסט, ועל היציבה החדשה שלו אי-אפשר עוד לסמוך". (עמוד 106) |
|
|
יפעת
(לפני 15 שנים ו-5 חודשים)
אז יש לך גם המלצה ממני לקרוא :)
אשמח לשמוע מה דעתך
|
|
|
אסף
(לפני 15 שנים ו-5 חודשים)
ממש לאחרונה רכשתי את הספר בעקבות המלצה חמה
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
