אז מה זה בעצם, הספר הזה?
האם זהו ספר הרפתקאות קליל למי שאהבו בילדותם את רובינזון קרוזו, אי התעלומות, משפחת רובינזון השוויצרית ושאר עלילות האיים הבודדים?
או שמא ספר עמוק מלא ברעיונות יהודיים וחסידיים?

הסיפור הבסיסי הוא סיפור הרפתקאותיו של אדם שנקלע לאי בודד וכיצד הוא שורד בו.
מהרובד הזה, אפילו ילדים יכולים להינות. וגם אם הסיפור הבסיסי לא מקורי במיוחד, הרי שדמותו הנבעכית של בלומנטל, התגליות שלו על האי וההומור הדק השזור בסיפור הופכים אותו למהנה לקריאה.

אבל אין ספק שיש בספר הזה הרבה רעיונות.
לא את כולם הבנתי, אבל קשה לפספס שהם שם.
הספר מחולק לשלושה שערים: יראה, שמחה ואהבה, התואמים את מצבו של אדון בלומנטל באותו חלק, אבל כמובן מתייחסים גם לדרכים ודרגות שונות בעבודת ה'.
אי אפשר לפספס גם את הופעות האורח של סוכה מעור של ליויתן ושור הבר, כמובטח לצדיקים בגן עדן.
בחלקים מסויימים של הספר חשבתי שהסיפור כולו הוא משל: בלומנטל שמצא את עצמו בעל כורחו על אי בודד, מתגעגע עמוקות למשפחתו ולחייו הקודמים, הוא משל לנשמה היורדת לעולם הזה בעל כורחה ומתגעגעת אל כור מחצבתה.
העשייה האנושית הממלאת את ימי האדם עד שהוא שוכח את געגועיו מומחשת היטב בספר בשלב בו בלומנטל אוזר כוחות, מפסיק להיות עלה נידף ומיואש המחכה למותו ומתחיל לפעול למען שכלול מקום מגוריו ותזונתו על האי:

"שמחה פנימית של יצירה הציפה אותו וכוחות עלומיו חזרו. לרגע שכח כי מקומו הזה זמני בלבד..."

"חדוות העשייה הזאת של בלומנטל היתה גדולה כל כך, והוא השקיע בחריצות ובהתמדה בפיתוח תנאי המגורים במערה שלו ובשכלולם עד שדומה כי שכח בעצם שכל חפצו היה להיחלץ מהאי הזה. כאילו התבלבל קצת מתוך דחף היצירה ומתוך הרגשת השליטה והביטחון שנסכה בו המלאכה."

זהו השלב בו בלומנטל עובד את אלוקיו מתוך שמחה, שמחה של יצירה ויציאה מן המיצר. שמחה בגלל ושמחה למרות.
אבל בלומנטל יצטרך להתקדם עוד, לעבור לספירה אחרת, שבה אין את הפחד והגעגוע וגם לא את השמחה הפשוטה, הנובעת מהעולם הגשמי. אולי זו ה"אהבה" של החלק השלישי. דבקות באל עד שהעולם הזה ותלאותיו לא נחשבים עוד.

אבל זה איננו משל פשטני. יש בספר מעבר לזה, גם אם לא את הכל הצלחתי לפענח.
הסיפור הקצרצר המופיע בראש כל חלק של הספר, עלילת הפיראט היהודי (זה לא ספוילר, זה חלק משמו של הספר...) ובעיקר הסיום המקורי שלו, שקצת מחזק את המשל, אבל גם פותח צוהר לעולמו של הכותב, לדמיון של מעשה הכתיבה למעשה הבריאה ולפער ביניהם.
ספר שאפשר לקרוא כספר קליל ואפשר גם לחפש בו משמעויות עמוקות יותר.

מה קורה לאדם באמצע החיים שממש במקרה ובדרך לא דרך ננטש לו על אי בודד, אחד מאיי הקריביים, לבדו עם שתי שמיכות ותיק קטן ובו תפילין ועוגה לארוחת חמש? כיצד הוא מסתדר? על מה הוא חושב?
אדון אלימלך בלומנטל הוא האיש, יהודי מאמין - כזה מן שלומיאל שנזרק אל בדידות מזהרת וחוסר כל, אל אי קטנטן ב "נו - וואר".
אך לאדון בלומנטל, בדומה לרובינזון קרוזו, יש יכולות עצומות שאפילו הוא לא ידע על עצם קיומן ובעיקר יש לו אמונה גדולה ותושיה לעת מצוא.
קשיים, עינויים וגם הרפתקאות רבות עוברים עליו באי הקטן שצופן בחובו סודות עתיקים אותם יגלה בלומנטל לעיתים ממש במקרה.
האם אותו אי קטן הוא האי הקטן שמצוי בנפשנו?
דניאל שלם משתעשע לו באדון בלומנטל להנאתו ולעיתים גם ללא רחם. אלא שבסופו של דבר רחום הוא כלפיו אבל אדון בלומנטל אינו נשאר חייב. אמונתו וביטחונו העצמי עולים במשך הזמן על האי הבודד עד לכדי כך שהוא אינו נזקק לקולמוסו של הסופר עוד.

זהו ספר נחמד ומעניין עם סוף מפתיע ומיוחד. מומלץ לכל מי שמוקסם מסיפורי הרפתקאות אדם מול הטבע, לאוהבי "מגייבר" ולבוגרי תנועות הנוער!!

אדון בלומנטל הוא יהודי חביב ורגיל למדי, כזה שמזכיר לכם את הבנקאי שלכם או את השכן שהתנדב להיות ועד הבית. הוא לא מזכיר לא את רובינזון קרוזו, ובטח שלא את טרזן, אמנם יש בו חכמה וחוש הומור, אבל גם לא מעט שלומיאליות, בלבול, שכחנות והמון אנושיות. עקב רצף מוזר של מקרים, בלומנטל זה מוצא את עצמו על חופו של אי מבודד כשמזוודה בידו, משוכנע שמחר יגיעו לאסוף אותו. אלא שרצה האל והטרמפ המיוחל בושש לבוא ובסופו של דבר לא מגיע, ובלומנטל מגלה להפתעתו שהוא-הוא השורד האחרון באי עלום שם באוקיינוס ההודי.

קשה שלא להתאהב בספר הזה, שבו העולם היהודי המוכר והידוע תוקע עוגן באי טרופי אקזוטי. בלומנטל, יהודי שומר מצוות, משתדל לקיים את המצוות על אף התנאים ובבדידותו מתיידד עם בעלי החיים באי. הוא מכתיר את העורבים כעמלק ומקבץ סביבו מניין של קופים, שבתורם לומדים ממנו כיצד להשמיע אנחה יהודית במקהלה. ההומור היהודי השזור לכל אורך הספר והאבחנות המדוייקות של המחבר מעלים חיוך שלא מש עד תום הקריאה. העברית של דניאל שלם שואבת במקביל מן המקורות ומן הסלנג, חוסכת בלעז ומרבה בדימויים ועם זאת קולחת ורהוטה.

מבלי לפגוע בזכויות של יתר מעלותיו של הספר, ההישג החשוב ביותר של "אדון בלומנטל והפיראט היהודי" הוא העדר היומרנות. מרוב שהתרגלנו לספרים שמספרים לנו את סיפורו של דור שלם, ספרים שמבטיחים לטלטל אותנו, לשנות את חיינו, להעצים אותם ולהגדיר אותם מחדש, שכחנו טעמו של ספר פשוט וטוב. דניאל שלם ניגש למלאכת הכתיבה בשמחה, בלי יוהרה ובלי רצון לחנך מחדש את קוראיו. הכתיבה שלו נעדרת ביקורת שלילית ומלאה בביקורת חיובית. אהבת אדם אמיתית ניכרת בה והיא מחממת את הלב. כה גדולה אהבת האדם של המחבר, שעם סיום הספר מנהל הוא דין ודברים פילוסופי עם פרי עטו, אדון בלומנטל, מנסה לפייס אותו ומתמקח עמו על גורלו.

מהתלה חביבה אודות דמות ישראלית-יהודית שמורכבת על פלטפורמת רובינזון קרוזו, עוסקת בגבולות השליטה, הבחירה, המקריות, החופש והרקע היהודי-הסטורי שחבויים בכל אחד מאיתנו, ועם סוף מקורי מחוכם. מומלץ.

לסיכום - אהבתי. היה מי שהציע "רובינזון קרוזו היהודי", הייתי מוסיף "חיי פאי היהודי". ספר חביב, קולח, עם אמיתות קטנות ויפות

נראלי אפשר לקרוא לספר הזה "רובינסון קרוזו היהודי"...
אישית, הוא גרם לי לרצות ללכת לחיות על אי בודד לאיזה חודש ככה..=]
ממש אהבתי, במיוחד את הסוף המקורי.

יהודי בגיל העמידה נקלע לאי בודד.איך הוא מתמודד עם שור קופים וצפרדע מעצבנת.
ספר קליל עם לא מעט הומור וקריצה לדתיים.סוף דבר מפתיע קמעא.

קראתי השבוע את הספר והוא ממש עשה עלי רושם. הספר מעניין, זורם, מראה בדיוק את פנטזיית האי בודד שיש לנו לפעמים ואת מה שיכול לקרות בפועל- הקושי והבדידות. חוץ מזה הספר מלא בסימנים יהודים-חסידים, לפעמים מצחיקים ולרוב מוסיפים עוד רובד ומחשבה לסיפור.
החיבור הפשוט של בלומנטל לקב"ה שהולך ומעמיק לאורך הסיפור מעמיד בשאלה את האמונה שלנו בזמן שהכל נוח מול החיים הקשים והתלות המוחלטת בקב"ה. מעורר למחשבה..
ואל תבהלו- הספר מצחיק ומרגש, ספר שכיף לקרוא ברמת הסיפור וברמת העומק.
מומלץ!

ספר סוחף ומקורי. סוחף את הקורא למחוזותיו העלומים של האוקיינוס ההודי ומותיר אותנו באי בודד אליו נקלע בלומנטל ה"חנון". הוא נאלץ להסתגל לאיתני הטבע ולכל הצרות התוקפות אותו ויכול להם בעזרת האמונה שבו. רגע המפנה מגיע כשהוא מוצא ספינה ובה סיפור מפתיע.
הסוף מקורי לטעמי. הייתי רוצה לדעת יותר על בלומנטל הנחלץ מאי זה, אך הסופר שם לאל את תשוקתי וקוטע את העלילה בצורה מפתיעה. ואולי זהו סוד קסמו של הספר