אני יכולה למנות על האצבעות שלי את הפעמים שניסיתי לכתוב ביקורת על הספר הזה בזמן החופשה הארורה, ולהצטרך להשתמש באצבעות הרגליים. זה כאילו שאני חושבת על הספר הזה אני נתקעת בבלקאאוט, אז אם אני מצליחה הפעם, תנו לי צל"ש. או שוקולד.
הספר מגולל את סיפורה של סבריאל, בתו של בעל האוב אבהורזן.
סבריאל חיה בעולם שחצוי בחומה בין הממלכה העתיקה, אל ארץ מודרנית ובטוחה יותר מפני סכנות, שהרי, הממלכה העתיקה מוצפת ביצוריי קסם משונים שעלולים להיות מסוכנים.
עלילת הספר נפתחת בפרולוג, 18 שנים אחורה. ולאחר מכן מתמקדת בסבריאל, שמגלה שאביה נעלם ויוצאת לחפש אחריו בממלכה העתיקה, ותוך כדי חוצה את החומה. בשוטטות שלה בממלכה העתיקה אחרי אביה היא מגלה חתול מדבר, מוגט שמו. משרת אבותיה שנים על גבי שנים, ולא אמין במיוחד. ובנוסף היא פוגשת בקוסם שהוטבע בתוך עץ.
השניים מצטרפים אליה בדרכה ומשמשים לה עזר בחיפושיה אחר אביה.
אז הספר הזה... המממ.
אני יכולה להביא מאות חסרונות שדווקא לא קיימים בספר הזה. והחסרונות חוזרים על עצמם בכל מיני ספרי פנטזיה חדשים בזמן האחרון.
קודם כל, אין משולש אהבה! אתם מוזמנים לפעור פיות, חברים.
ועל זה מגיע לגארת' מחיאות כפיים. אין בחירות מעיקות והתפלגויות לשתי קבוצות. עיקרו של הספר לא סובב סביב הרומנטיקה המעיקה שרודפת יותר מידי ספרים, ועיקרו הוא פנטזיה טהורה במיטבה. אושר!!
שנית, כמו שציינתי, עיקר הספר אינו הרומנטיקה והרומנטיקה עצמה מופיעה רק לקראת סוף הספר ולא הורסת שום דבר מהעלילה. היא לא הורסת את הדמויות ולא גורמת לך לשנוא את הדמות הראשית.
שלישית, הדמות הראשית מעולה. היא חכמה, היא מודעת לחסרונות שלה. היא עושה טעויות, לא יותר מידי פמיניסטית. כן, היא צריכה עזרה. אבל גם יכולה להתמודד עם עצמה. היא לא מובילה מרד ענק או מנהיגה מלידה. היא לא נכנסת לתפקיד שלה בקלות ותקועה לפעמים באשליות שלה. ולזה קוראים דמות מושלמת. כפיים!!
ובסופו של דבר, אין שום חסכון בפרטים. גם הקטעים המשעממים (המועטים ביותר) חשובים לספר. והכל נכרך בתור עלילה מעולה, דמויות גאוניות, ורעיון מדהים לתוך כריכה יפהפיה.
הספר הזה שובה בן אדם.
הרעיון באמת באמת מעולה. עולם המתים עשוי מנהר ומתשעה חלקים שנשמות המתים נסחפות בו, זה גדול! נשמות מתים שחוזרות לתחייה בכוח זה עוד יותר גדול!
בעלי אוב בדרך כלל מביאים את המתים לחיים, אבל בעלי אוב מסוימים מביאים את המתים למנוחה סופית בעזרת פעמונים וחרב מגניבה.
מאוהבת
אין בספר הזה אפליות בין גברים לנשים, ובנוסף, הוא לא פמיניסטי יתר על המידה. הנשקים לא מורכבים במיוחד, והספר לא הורכב בתור דרך מיוחדת כדי ללמד אותנו אמנות אחת אחת, למרות שללמוד את שמותיהם של הפעמונים זה קצת מסורבל מפעם לפעם.
הספר הזה פשוט מושלם T________________T מההתחלה ועד הסוף. העלילה קצבית, מרגשת, והדמויות מעולות ולא מושלמות אבל מושלמות בדרכן שלהן.
אני אוהבת את גארת' הזה/זאת T_T (מי יודע אם זה בן או שזאת בת שההורים שלה שונאים אותה)
ותודה, ג'ן, שהשאלת לי את הספר הזה. סליחה ששפכתי עליו מים והכריכה נקרעה ואז כלב רחוב אכל אותו.
סתם סתם סתם, לא^^
ואני כל כך הרווחתי בעסקה הזאת, החלפת ספרים שליטה!! :D
