• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
💭

סבריאל

מאת גארת' ניקס

הביקורת של אֵרִיַה

תמונה של אֵרִיַה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
💭

סבריאל

מאת גארת' ניקס

הביקורת של אֵרִיַה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אֵרִיַה
הוצאה לאור:גרף
שנת הוצאה:2006
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
Mira
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

ספר טוב ההתחלה קצת נמרחת אבל אחר גך ממש מעניין אני באופן אישי עזבתי את הספר אחרי 10 דקות שבהם קראתי את הפרק הראשון לכמה ימים ואחר כך חזרתי אליו והבנתי כמה טעיתי

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Reaper
Reaper
תמונה של Mira
Mira
תמונה של ר י נ ת
ר י נ ת
3קוראים|גיל ממוצע49|67%נשים

על המבקרת

תמונה של אֵרִיַה

אֵרִיַה

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
71 ביקורות•293 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)•קומיקס
תמונה של אֵרִיַה
אֵרִיַה
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות71
לייקים שקיבלה293
דירוג ממוצע4.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה25תרגום (נוער)23קומיקס4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אֵרִיַה

זרים

זרים

דין קונץ

אוי הספר הזה כל כך הרגיז אותי! אני לא יכולה לסבול את זה!
אז לפני שאני אסביר מה כל כך הרגיז אותי - אני אתחיל מהתקציר.
מושך מאוד, נראה מרתק, ובלי שום ספק מכריח אותי להודיע "הספר שלי, שאף אחד לא ייגע בו, תיזהרו ממני" לכל המשפחה.
ובשבת קיצית וחמימה אחת (כן בטח! רעדתי מקור!) החלטתי להתחיל אותו.
הספר מתחיל בצורה מעולה, בהחלט מעולה ונעשה מעניין יותר ויותר, עד שבשלב מסוים הגעתי למסקנה שאין סיכוי שזה יהפוך להיות יותר טוב וכאן חייבת לבוא ירידה.
ולא ייאמן כמה שצדקתי.
אין לי שום דבר נגד מדע בדיוני, להפך. זה אחד הז'אנרים האהובים עלי.
אבל כשספר מוגדר כמותחן, אני מסרבת לתת לו להתערבב עם מדע בדיוני!
כי גם אני יכולה לעשות את זה! לכתוב תעלומה ארוכה, ואז להנחית מכשף מהשמיים שיעשה הוקוס פוקוס והתעלומה תיפתר!
אז כן, זה מה שהרגיז אותי כל כך. ובגלל כל העצבנות שלי על האכזבה הזו נתתי לספר רק שלושה כוכבים.
הכתיבה הייתה מדהימה, הרעיון מעניין, העלילה סוחפת.
אבל בסופו של דבר הכל אכזב אותי.
אולי אני אנסה לקרוא אותו שוב, הפעם כשאני אהיה מוכנה לאכזבה שהולכת להיות. ואז אולי הציון שלי לספר יעלה.

ולסיכום - מומלץ, אבל רק אם אתם אוהבים להיות מופתעים לרעה/טובה בסוף הסיפור.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
הירושה

הירושה

כריסטופר פאוליני

אז, בתור התחלה לסיום של הסדרה המדהימה הזו:
ברכותי כריס! החזרת את אראגון ישר ראש העשריה שלי! (מקום מכובד ביותר, אם תשאלו לדעתי)
ועל הספר:
לא הייתי מוותרת על עמוד אחד, ברור לגמרי שאני באבל על כך שהסדרה נגמרה. בכי, תכנון איומים על חייו של כריס, וכל העניין הזה, אבל יש בזה גם שמץ של גאווה.
הסופר, גאון!
הסוף לא צפוי, כלומר, חלק ממנו כן, אבל ברובו לא.
הספר - מדהים!
למרות שכבר קראתי ספויילרים, הספר הזה עצר לי את הנשימה (ובית הספר חנק אותי כשהייתי צריכה להפסיק לקרוא בדיוק בקרב בין גאלבטוריקס לאראגון), והתחלתי לקרוא שוב מהתחלה.
אז אני ממש עצובה על כך שגמרתי את הספר כל כך מהר, ממש ממש ממש ממש ממש עצובה, קיוויתי לגרור את זה הרבה יותר, כדי שיהיה לי הרבה זמן של הפתעות.
הכישרון של כריס שוב מתעלה, ומוכיח לי שעדיין אפשר לעשות דברים מקוריים אחרי 'משחקי הרעב', 'הארי פוטר' וכמובן - 'שר הטבעות'.
רק שיהיה ברור - מי שרוצה להצטרף אלי כדי ללכת אל כריס ולאיים עליו כדי שימשיך את הסדרה - מתקבל בברכה!
אני שוב מסרבת להאמין שהסדרה נגמרה, ואני מבטיחה לכם שהיו לי דמעות בעיניים כשסגרתי אותו, סוף.
אז באמת, אני לעולם לא אעזוב את הכינוי הזה, כי אני מסרבת להאמין שזה סוף הסיפור של אראגון, אני בטוחה שהוא יחזור, גם אם יצורי צללים ייאלצו להרוג את אוריק וקטרינה, ואפילו את רוראן.
ובמילים מעוררות תקווה אלה - אני אחזור ואומר, הספר מדהים, הרעיון מקורי יותר מהראשון והרביעי הוא היהלום שבכתר, מילים לא יספיקו כדי לתאר מה אני מרגישה כלפיו.
מובן מאליו שהיו חלקים ברורים לגמרי, לדוגמא ספויילר:
גאלבטוריקס מת, אולי בדרך מקורית יותר, אבל הוא מת.
נאסואדה ומרטאג מפתחים רגשות אחד כלי השניה, חמוד מאוד.
נאסואדה היא השליטה של אלאגזיה, ברצינות? למה לא יכולת שאראגון לא יעזוב אלא יישאר כשליט? המפ!
פירנן בוקע למען אריה, לא יכול להיות יותר צפוי מזה.
אבל מה שבאמת הפתיע אותי, זה העובדה שאריה ואראגון לא ביחד.
זה לגמרי לא טלנובלה, אבל זה משהו שפשוט חייב להיעשות.
הלוואי שאני אזכה לכתוב ביקורת שמחה יותר על הספר הבא שיצא אולי בסדרה חדשה, אבל על אותן דמויות.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
מוות של דיו

מוות של דיו

קורנליה פונקה

אני מניחה שכולם מכירים את ההרגשה של לגמור סדרה טובה.
בוהים עוד כמה שניות במילים האחרונות, מתחננים שזה לא הסוף, מעבירים דף.
ואז יש את ה"תודות"
טוב, באופן אישי, אני מתחילה לקפוץ במקום מרוב כעס (כן כן! תאמינו או לא!)
ו... תוך כדי שאני מקפצת לעצמי על כל שאני זועמת על סיום הסדרה, ו(לא לגלות!) חושבת על דרכים לאיים על קורנליה כדי להשיג המשך, חשבתי שוב על הסדרה.
מיותר לדמרי לציין שירד לי ציון באשמת הסופרת (חכי חכי! איתך עדיין לא גמרתי!) אבל בכל זאת, למי אכפת.
וכמו שאני עושה עם כל ספר טוב - פתחתי את הספר שוב.
אני מודה, זה ממש לא השיא, הכי טוב היה "כשף של דיו", ואני לא אתחרט על זה שאמרתי את זה.
הספר... מאכזב, בתמצות.
כמעט כל הקצוות נסגרו, ואין סיכוי להמשך.


ספוילר
אכזבה גדולה, מגי ופאריד לא ביחד.
ולמה? בגלל הילד המעצבן הזה ש... שניה, לנשום. אוקי.
טוב, מאכזב שמגי ופאריד לא ביחד, אמצע הסדרה רמזה שככה יהיה בסוף, ואני ציפיתי לזה (למרות שאולי אז הייתי אומרת שזה קיטשי), אבל היא הרסה לי.
ואני כבר תכננתי לכתוב שהקשר היה צפוי!
סיום ספוילר


טוב, אני כן התאכזבתי מהספר, למרות שהוא היה בכל זאת מדהים.
אז...
כן, רוצו לקנות, וכמו שאמרו לי בביקורת הקודמת - תרמסו כל מי שעומד בדרך, ואל תשכחו לקחת קסדה כשאתם קוראים (המחבת באמת כאבה! אל תעשו את אותה הטעות!)
ואני אלך עכשיו לקפוץ במקום שוב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
לקסיקון השדים

לקסיקון השדים

שרה ריס ברנן

אני לא יודעת למה, אבל פשוט לא הצלחתי להתחבר.
קראתי, וקראתי, וקראתי, ובשבל מסויים לא יכולתי יותר, אז נטשתי את הספר לשבוע.
טוב, כולנו יודעים מה עושים כשאין אף אחד בסימניה וממש משעמם - פותחים את הספר ששוכב שם למעלה על המדף. רואים אותו? כן, בדיוק, זה.
בוחנים לדקה את הכריכה, שוקלים, מסתכלים שוב על המדף בתקווה שיהיה שם ספר שהפיה הטובה והגואלת הביאה לנו. ו... אין.
טוב, נו, אחרי אנחה כבדה הספר נפתח שוב, ואנחנו שוקעים בקריאה.
רק מהאמצע אהבתי אותו.
הרעיון מדהים, לא חשבתי על הרעיון הסופי, הוא היה ממש גאוני.
ורק בזכות האמצע והסוף אני מביאה לו ארבע כוכבים, ולא שתיים או שלוש.
חמש, לצערי, הוא כבר לא ייקבל.
בקיצור - תקראו, אבל אל תנטשו בגלל ההתחלה, יהיה חבל.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
הבחירה

הבחירה

אלי קונדי

אני עומדת לבכות מרוב צחוק.
באמת?
קאסיה? (קטסה, קטניס...)
והעלילה...
באמת.
בואו נראה.
קודם כל: גיבורה, השם מתחיל ב-ק'
שני בחורים, שניים מאוהבים באותה אחת, אחד נדחה, השני נבחר.
פו, פיטה, קי
גידון, גייל, זאנדר.
רגע רגע.
אמרנו ששולטים בחיים של קאסיה?
זה מוכר לי מאיפשהו?
מהקפיטול? מהעובדה שמחוננים נשלחים למלך?
היא מתמרדת?!
עורבני חקיין... מחוננת מורדת...
אני רוצה לבכות ולצחוק מהקיטשיות.
אבל אני לא אשקר - מגיע לספר ארבעה כוכבים.
למרות שההתחלה רוצה לגרום להרדם, לא נורא, שורדים עד לאמצע, עד לטעות הגורלית...
וואו!
מתח, רגשות, עלילה, ושטחיות.
רוב הדמויות שטחיות, בלי עומק, ולדעתי - בלי משמעות.
אחת הדמויות שממש אהבתי, ושהייתה מרתקת בעיני הייתה הסבא.
אני לא יכולה לספלייר, זה לא יהיה הוגן, אבל הוא מרתק אותי!
הספר מותח, מה היא תעשה בצעד הבא? מה הגלולה האדומה עושה? מה הסוד של קי?
מ-ר-ת-ק.
הרגשות מסופרים בצורה כל כך אמיתית, מדהימה, וסוחפת.
העלילה קצת שחוקה, מה שנכון נכון.
אבל היא בכל זאת מקורית, מקרים מסויימים.
אני מניחה שכולנו הבנו למה הספר קיבל רק ארבעה כוכבים.
היי, אלי, אם היית משקיעה קצת רעיונות ומוותרת על "מחוננת" ו-"משחקי הרעב" היית מקבלת אפילו חמש.
מומלץ בחום, אבל מהספריה, אל תבזבזו שלושים שקל. (אני עדיין לא מאמינה שקניתי את זה כשזה עלה שמונים שקל!, כל כך לא הוגן!)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
בן נפטון

בן נפטון

ריק ריירדן

בסדר, בואו נפתח את הביקורת בהודעה חשובה ביותר:
אני לא אוהבת מאוד את ריק ריירדן.
אז למה בכל זאת קניתי את הספר?
כי מבחינתי זה פשע להתחיל סדרה ואז לקטוע אותה באמצע (חוץ מכמה יחידי סגולה שממש שנאתי)
אז... ככה:
כריכה מדהימה.
בניגוד לדרקון הארד שממש סיקרן אותי, והכריח אותי לפתוח את הספר, הפיל הז פשוט מלחיץ.
למה? לפרנק יש עיניים אדומות או משהו?.
למען האמת, אני עדיין לא סגורה על מי זה, חניבעל או פרנק... אבל לעניננו!
היו כמה סיטואציות שבהם הייתי חייבת ליצור קטע הזוי, והרי לפניכם אחד מהם:
פרסי בורח מהגורגנות.
כמה פגשנו את זה בפרסי ג'קסון? כמה?
אז קדימה פרסי! רוץ כמו הרוח! (סליחה, אבל קצף הגלים פשוט לא נכנס לפה).
קדימה הרה, יונו, איך שרוצים.
שוב תיהי הזו שעושה את הבעיות ההזויות, הרי זה לא נחרש בפרסי ג'קסון, בכלל לא.
אבל באמת.
שוב? שלושה דמויות? כמו בכל אחד מהספרים ההם?
דמויות חמודות, אני אשקר אם אני אומר שלא.
אבל מה הבעיתיות?
הייזל ופרנק! הקיטשיות של זה הורגת אותי!
פייפר וג'ייסון! איך לא?!
תעשו לי טובה.
הקטע של האחד שלפעמים נשאר בצד כי האחרים נלחמים והוא מקנא בכוחות נחרש עד היסוד.
ובכל זאת - חמש כוכבים.
הספר היה מצחיק כל כך, נשכתי את השמיכה כדי לא להרעיד את כל הבית בטעות (או בכוונה).
הרעיונות החדשים מקסימים, ואני כבר מתה לראות למה עוד ריירדן מסוגל.
אבל למרות זאת - בחייך, תסיים את הסדרה הזו עוד שניים שלושה ספרים ותגיד ביי לפרסי.
הוא עבר, הדמות נחמדה אבל חרושה.
יודעים מה? אני שוקלת מחדש את ריירדן בתור אחד הסופרים שאני אוהבת.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
כשף של דיו

כשף של דיו

קורנליה פונקה

בסדר, הדבר החשוב ביותר בשבילי הוא לנשום, להרגע, ולהשתדל לא לשבור כל צלחת זכוכית שאני רואה.
איך אפשר?!
איך אפשר להשאיר קוראים אומללים ומסכנים ללא ספר בצפייה לשלישי?!
רשע טהור, אני אומרת, רשע טהור לא להוציא את השני והשלישי באותו זמן, כדי שנדלג לחנות הספרים (אה... לא בדיוק, נרוץ ונאיים על כל מי שיעמוד בדרכינו) ונקנה את שני הספרים ביחד.
מתח, רומנטיקה, מסתורין... הכל מהכל!
העלילה מתפתחת מהספר הראשון שבו נטשנו את אצבע אבק ופאריד לבד, ואת מגי, מו, אלינור ודאריוס בבית הגדול של אלינור.
מהמשפט הראשון נשביתי בקסם, ואני מאשימה את קורנליה על כך שלא הכנתי שיעורים, הכל אשמתה!
מצאתי את עצמי צוחקת , צורחת, בוכה עם הדמויות. יש לי תחושה שקורנליה כותבת על עצמה כשהיא אומרת שיש כאלה שמסוגלים להפיח חיים במילים.
העלילה מדהימה ומותחת, אין סיכוי לעצור באמצע הספר גם אם מאיימים במוות (לא, עלי איימו במחבת בראש).
ואם להודות, הספר עדיין מחכה שאני אחזיר אותו לספרייה כשאני קוראת אותו שוב ושוב.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
כבלי קסם

כבלי קסם

אורסון סקוט קארד

במילה אחת: וואו!.
אני זוכרת את האגדה על בבא יאגא, היו מקריאים לי אותה פעם ברוסית.
נערה צעירה שאחיותיה ואמה שונאות אותה.
והנה עכשיו אני מוצאת את ההתחלה, איך הכל התחיל.
איך היא הגיעה לבית שמסתובב על כרעי תרנגולת, ואיך הגיעו הפרשים שמבשרים על אמצעו, סופו, ותחילתו של היום.
ספר מקסים, ממש מעולה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
טורף ברשת

טורף ברשת

דנה אבירם

ספר טוב
לא הסגנון שלי, אבל זורם
החלטה לעתיד מהספר?
לא לתת פרטים לאנשים מהאינטרנט.
בסך הכל, ספר קולח, שנכנס ללב אחרי הקריאה, בהחלט קשה לנטוש אותו

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה

ביקורות נוספות על "סבריאל"

סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

אני יכולה למנות על האצבעות שלי את הפעמים שניסיתי לכתוב ביקורת על הספר הזה בזמן החופשה הארורה, ולהצטרך להשתמש באצבעות הרגליים. זה כאילו שאני חושבת על הספר הזה אני נתקעת בבלקאאוט, אז אם אני מצליחה הפעם, תנו לי צל"ש. או שוקולד.

הספר מגולל את סיפורה של סבריאל, בתו של בעל האוב אבהורזן.
סבריאל חיה בעולם שחצוי בחומה בין הממלכה העתיקה, אל ארץ מודרנית ובטוחה יותר מפני סכנות, שהרי, הממלכה העתיקה מוצפת ביצוריי קסם משונים שעלולים להיות מסוכנים.
עלילת הספר נפתחת בפרולוג, 18 שנים אחורה. ולאחר מכן מתמקדת בסבריאל, שמגלה שאביה נעלם ויוצאת לחפש אחריו בממלכה העתיקה, ותוך כדי חוצה את החומה. בשוטטות שלה בממלכה העתיקה אחרי אביה היא מגלה חתול מדבר, מוגט שמו. משרת אבותיה שנים על גבי שנים, ולא אמין במיוחד. ובנוסף היא פוגשת בקוסם שהוטבע בתוך עץ.
השניים מצטרפים אליה בדרכה ומשמשים לה עזר בחיפושיה אחר אביה.

אז הספר הזה... המממ.
אני יכולה להביא מאות חסרונות שדווקא לא קיימים בספר הזה. והחסרונות חוזרים על עצמם בכל מיני ספרי פנטזיה חדשים בזמן האחרון.
קודם כל, אין משולש אהבה! אתם מוזמנים לפעור פיות, חברים.
ועל זה מגיע לגארת' מחיאות כפיים. אין בחירות מעיקות והתפלגויות לשתי קבוצות. עיקרו של הספר לא סובב סביב הרומנטיקה המעיקה שרודפת יותר מידי ספרים, ועיקרו הוא פנטזיה טהורה במיטבה. אושר!!
שנית, כמו שציינתי, עיקר הספר אינו הרומנטיקה והרומנטיקה עצמה מופיעה רק לקראת סוף הספר ולא הורסת שום דבר מהעלילה. היא לא הורסת את הדמויות ולא גורמת לך לשנוא את הדמות הראשית.
שלישית, הדמות הראשית מעולה. היא חכמה, היא מודעת לחסרונות שלה. היא עושה טעויות, לא יותר מידי פמיניסטית. כן, היא צריכה עזרה. אבל גם יכולה להתמודד עם עצמה. היא לא מובילה מרד ענק או מנהיגה מלידה. היא לא נכנסת לתפקיד שלה בקלות ותקועה לפעמים באשליות שלה. ולזה קוראים דמות מושלמת. כפיים!!
ובסופו של דבר, אין שום חסכון בפרטים. גם הקטעים המשעממים (המועטים ביותר) חשובים לספר. והכל נכרך בתור עלילה מעולה, דמויות גאוניות, ורעיון מדהים לתוך כריכה יפהפיה.

הספר הזה שובה בן אדם.
הרעיון באמת באמת מעולה. עולם המתים עשוי מנהר ומתשעה חלקים שנשמות המתים נסחפות בו, זה גדול! נשמות מתים שחוזרות לתחייה בכוח זה עוד יותר גדול!
בעלי אוב בדרך כלל מביאים את המתים לחיים, אבל בעלי אוב מסוימים מביאים את המתים למנוחה סופית בעזרת פעמונים וחרב מגניבה.
מאוהבת

אין בספר הזה אפליות בין גברים לנשים, ובנוסף, הוא לא פמיניסטי יתר על המידה. הנשקים לא מורכבים במיוחד, והספר לא הורכב בתור דרך מיוחדת כדי ללמד אותנו אמנות אחת אחת, למרות שללמוד את שמותיהם של הפעמונים זה קצת מסורבל מפעם לפעם.

הספר הזה פשוט מושלם T________________T מההתחלה ועד הסוף. העלילה קצבית, מרגשת, והדמויות מעולות ולא מושלמות אבל מושלמות בדרכן שלהן.
אני אוהבת את גארת' הזה/זאת T_T (מי יודע אם זה בן או שזאת בת שההורים שלה שונאים אותה)

ותודה, ג'ן, שהשאלת לי את הספר הזה. סליחה ששפכתי עליו מים והכריכה נקרעה ואז כלב רחוב אכל אותו.
סתם סתם סתם, לא^^
ואני כל כך הרווחתי בעסקה הזאת, החלפת ספרים שליטה!! :D

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

החלטתי שאני חייבת לכתוב ביקורת לספר הזה רק אחרי הפעם השנייה שסיימתי אותו. הוא פשוט דרש ביקורת!
כידוע, שבוע הספר אחת התקופות הכי אהובות עלי בשנה. שביל מתפתל של דוכנים עמוסים בספרים, ועוד בהנחה! הבעיה איתי היא, שאני אף פעם לא מסוגלת לבחור. את רוב הספרים גם ככה קראתי, ואלה שלא תמיד גורמים לי להתלבט. לקחת את זה? אולי את זה? ומה אם...
אחרי התלבטות של כמה דקות עם הבחור שעמד מאחורי הדוכן, כבר לא היה לי ספק. הוא פשוט אמר לי מה הסדר שלדעתו שווה לקחת, מהטוב ביותר לגרוע ביותר. סבריאל היה השלישי ברשימה, אבל את השניים הראשונים גם ככה כבר קראתי. אז סבריאל נבחר.
לא התחרטתי. חוץ מהתיאורים שגרמו לי לפעמים להתכווץ או לבהות בדף, הספר הזה מושלם. יש בו הכל! מתח, עלילה נמשכת שאף פעם לא משאירה אותך משועמם או מחכה לקטע שזה יגמר, דרמטיות, ואפילו רומנטיקה! טוב, ממש קצת, ובכל זאת.
גארת' ניקס, הרשמת אותי. לא רבים הספרים שמשאירים אותי ככה, בלי שאני מתנפלת עליהם בראש במהלך הקריאה. מעולה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ג'ן
סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

את הספר שאלתי מהספרייה לפני כחצי שנה (יש לי קשרים בספריות, זו הסיבה שהספר נשאר אצלי נצח) בהשפעת התגובות החיוביות ביותר בסימניה. התחלתי לקרוא את הספר בהתלהבות אבל לאחר שליש ספר לא הצלחתי להמשיך יותר. הרגשתי אשמה ומוזרה, כולם מהללים את הספר, איך זה שאני לא מצליחה לסיים. מה לא בסדר איתי? לא הסכמתי לוותר על הספר, אמרתי לעצמי שאנסה שוב ושוב, וכך במשך חצי שנה הספר יושב אצלי בבית ואני משכנעת את עצמי שאחזור אליו, כיוון שכולם אומרים שהוא ממש טוב.
היום החזרתי אותו סוף סוף לספרייה וויתרתי עליו. איך זה קרה? קראתי לפני כמה ימים ביקורות על הספר בGOODREADS ופתאום אני קולטת שהספר בעצם מיועד לנוער YA - לפחות כך הקונצנזוס שם. ואז נפל לי האסימון, זה ספר נוער! זו הסיבה שלא הצלחתי לסיים אותו. עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון, זה שהוא ספר נוער, לא אומר שהוא לא טוב, אבל לי אישית קשה להתחבר לספרי נוער. אם הייתי קוראת את הספר לפני שנתיים לכל הפחות, אני חושבת שהייתי דווקא נהנית.
ותנחשו מה אני הולכת לעשות השבוע- ללכת לספריה לקחת ספר נוער/פנטזיה שמהללים אותו בGOODREADS, כן כן. ממש כך. התקציר מצא חן בעיני ואני בוחרת להיות אופטימית- שאולי, אולי, אוהב אותו. ׁ(אם אתם סקרנים- לספר קוראים The winner's curse)
סיכומה של ברברת:
לא נהניתי מהספר, כיוון שהוא יותר מידי "נוער" בשבילי. אין זה אומר שהספר לא טוב- ראו את התגובות האחרות.

לפני 7 שנים•פלפל ירוק
סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

לאוהבי ז'אנר המדע בדיוני ממליצה בחום, הספר נע בין מדע בדיוני לקסם. קשה לעזוב את הקריאה ממליצה בחום. גם הספר מראה איך בחורה בת 18 בערך מתבגרת בפתאומיות כיוון שהחיים הועידו אותה לחפש את אביה שנעדר. למרות הקסם והבדיוני הסיפור מאחורי זה מראה איך כוח רצון וייעוד יכולים לחשל ולהצליח, כמובן שבספרי ילדים ונוער הסוף ברובו הוא טוב. ממליצה גם למבוגרים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•Mira
סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

אחד מההגדרות הלא-כתובות שכל אחד מכיר לספר טוב הוא: ספר טוב נחשב כזה, רק כשאני מסיים אותו - אני שוכח מי אני ומה אני.
למותר לציין כשסיימתי את הספר הזה (שכיבה במיטה, צום כל היום, פה פעור לרווחה) שפשתי את עיניי וניסיתי להזכר בשמי.
זה ספר כל כך סוחף, כל כך מרתק. הרגשתי שאני נמצאת בו בתוכו בכל גופי ונפשי. זה נשמע כמו חתיכת קשקוש, אבל הספר הזה מאוד מצא חן בעיניי וממליצה בחום לכל מי שאוהב פנטזיה מרתקת. זה לא כמו משחקי הרעב והבחירה. זה יותר דומה לסגנן של לקסיקון השדים (שנמצא בראש הרשימה אצלי).
זהו ספר אהוב. וכשאתחיל לאסוף ספרים כשיהיה לי כסף משלי (אחרי פנטהאוז ומכונית וולוו) - אקנה את הספר הזה בראש וברשימה
מומלץ בחום!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים
סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

אני לא מאמינה שבעצם אהבתי את הספר, היה יכול להיות הרבה יותר נחמד אם היה פחות מתים וגוויות בעלילה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אינה
סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

ספר טוב בעל שילוב של פנטזיה עם מציאות הומור ורצינות מילה אחת
אהבתי!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•odi
סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

קצר ומדיוק. פנטזיה יוצאת דופן על הקסם האפל

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אראגון
סבריאל

גארת' ניקס

סבריאל

גארת' ניקס

ספל אפל, אבל גם נורא מדכא.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•זה שאין לנקוב בשמו
דירוג
5.0
לפני 15 שנים

“לאוהבי ז'אנר המדע בדיוני ממליצה בחום, הספר נע בין מדע בדיוני לקסם. קשה לעזוב את הקריאה ממליצה בחום.”

5/10
ביקורות על סבריאל
הבאה
הלוחשת לספרים
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“אחד מההגדרות הלא-כתובות שכל אחד מכיר לספר טוב הוא: ספר טוב נחשב כזה, רק כשאני מסיים אותו - אני שוכח”