ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שני, 23 באוגוסט, 2010
ע"י יניב
ע"י יניב
הפעם אני אסטה מהרגלי ואפתח בביקורות של אחרים , אלה הם חלק מהביקורות המופיעות בתחילת הספר : "המספר המנצח ביותר שנתקלתי בוזה זמן רב... מצליח ליצור מתח אמיתי" ,"מלאכת מחשבת, לא פחות... יש גם ספרי המשך, כולם חובה" , "כדי להביא לקורא סיפור משעשע לעיתים, מרגש לפרקים ובכמה מקומות אף מטיל אימה..." . יש עוד ביקורות כאלה אבל נראה לי שזה מספיק .
שלא תטעו לא בחרתי בספר הזה בגלל הבקורות אלא מכיוון שאחרי מספר ספרים כבדים רציתי משהו קליל ומשעשע . הספר האחרון שקראתי על ספרים "הכלב היהודי" היה מצוין אז חשבתי לעצמי למה לא?
למה לא? אז ככה , הספר שואף להיות מצד אחד משעשע ומצד שני סיפור מתח מעניין. נתחיל מהאחרון כבר בעמוד 70 יודעים מי הרע בסיפור כך שמה שנשאר זה שהבלש והכלב ייתפסו אותו , שזה בערך 250 עמודים של המתנה שהבלש יבין משהו שאנחנו יודעים ממזמן כך שמתח אין ויותר מעצבן הספר ממש נמרח ולעיתים יש תחושה שהבלש הזה הוא לא ממש חכם. אז נשארנו עם משעשע, לספר יש פוטנציאל אבל כמו הרבה ספרים אחרים, הפוטנציאל נגמר כבר אחרי הבקורות הטובות. לאורך כל הסיפור יש תחושה של סדרה קומית אמריקאית לא מוצלחת עפ פאנצ'ים לא מצחיקים וצחוק של קהל מוקלט ברקע . לדוגמה : "הכלב שלך מצטרף? שאלה. את מתנגדת ? לא. חיות מחמד מחונכות כראוי ומאופקות מוזמנות תמיד להתארח במעיינות פומה. אם כך , קבלי בבקשה את צ'ט כיוצא מן הכלל. סליחה? משתי הבחינות - מחונך וחיית מחמד. ברני צחק לעצמו."
הכלב צ'ט אומר " חטיפים טעימים יותר כשאתה רעב , אבל יש בכלל דבר כזה חטיף לא טעים? באמת."
היה יכול להיות מצחיק אבל לא.
מתברר שגם אצל כלבים, יהודי זה משעשע יותר, אז אם לקרוא ספר על כלבים, אז רק את "הכלב היהודי".
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
