ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 ביולי, 2010
ע"י קורנליוס
ע"י קורנליוס
צ'ה גווארה אינו המטייל הטיפוסי. יומן המסע הזה הוא בהחלט לא סתם יומן מסע של אדם שמתרשם מנופים, מתכנן מסלולים ומחפש את הנוחות.
ההתמקדות של צ'ה גווארה היא באנשים. בכל מקום שאליו מועדות פניו, ההתרשמויות של הנוף הינן שוליות, אם בכלל קיימות - והוא כותב בעיקר על האנשים שהוא פוגש, הצרות שלהם. כיוון שהוא אוטוטו מסיים תואר ברפואה (ב 1952) - הוא כותב הרבה על מצב החולים ובתי החולים במקומות בהם הוא מבקר בדרום אמריקה.
זה דיי מסקרן לראות את הפן הזה של צ'ה גווארה - הרבה לפני שהפך לסמל. רואים כמה הוא היה חדור אידאולוגיה גם אז.
מסקרן לראות גם את החולשות שלו. את הצד הלא מיליטנטי. ארנסטו שמתלבט לגבי החברה שלו. ארנסטו חולה האסטמה. ארנסטו שמגיע לחרפת רעב - אבל גם יודע להמשיך קדימה.
בהחלט מסקרן ונחמד. לא עמוק במיוחד, אבל לא נורא, לא ציפיתי לזה מלכתחילה :)
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
