ביקורת ספרותית על ילד 44 - כתר מתח # מאת טום רוב סמית
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 ביוני, 2010
ע"י MeanMrMustard


ספר זורם. מתח והסטורי. מאלה שנשארים בראש גם במהלך היום, כשעושים דברים אחרים. יש אלמנטים מהספר 1984, אבל פה זה כתוב בסגנון יותר חדשני ומעניין. מומלץ בחום.
שילוב הדמויות בסיפור נעשה בצורה יפה: מציגים כל אחת ורק אז משלבים אותה בעלילה.

מכאן *ספוילרים*:
סופר אנגלי שכותב על רוסיה הסטליניסטית. זה מעורר שאלות על מידת האמינות של הסיפור. הוא עצמו כתב בפרק ה"תודות" שרוסים תיקנו טעויות בטיוטות בקשר לתרבות והלך הרוח הרוסים. אבל עם סופר כזה לפחות קיבלנו סיום שלא היה מתקבל אם סופר רוסי פסימי היה כותב אותו: לב הגיבור מצליח לא רק לפענח את הפשעים, אלא גם לזכות באהבת אשתו, ואפילו בשיפור החברה והמשטר הרוסים (יקים מאפס מחלק לחקירת פשעים "רגילים").

יש טוויסט חזק: לב ולאריסה מגלים שאיוון, הידיד המשכיל, הוא סוכן של המשטר. עוברות ממש כמה שניות מהרגע שבו הוא מתקשר בטלפון כדי להפגיש אותם עם מומחה, לרגע שבו הוא מוצא את עצמו מפרפר באוויר כשחוט הטלפון כרוך סביב צווארו, ורשימת האזרחים שהפיל מגיעה לידיה של לאריסה.
ברוסיה הסטליניסטית לא היו טלפונים אלחוטיים :)

שני הטוויסטים הגדולים והיפים בספר הם שהרוצח הוא אחד הילדים מתחילת הספר ושלב הוא האח שלו. סגירת מעגל על גבול הקיטשיות, אבל בכל זאת מרגשת. רק חסר היה שאחת המבוגרות הכפריות היתה מתגלה כאמא שלהם :)

יש עניין לא פתור עם הבת של אנדריי (הרוצח): היא לא מקבלת מספיק אהבה ותשומת לב מאבא שלה, שממעט להיות בבית, וקשור לחתולה יותר מאליה. בשלב מסויים מסתבר לה שיש לה דוד גיבור ויפה שאמור להגיע, וזה משמח אותה. זמן קצר אחר כך היא רואה את הדוד (לב/פאבל) מנהל שיחה במרתף עם אבא שלה. ואז פתאום, ממצב של אופוריה, הכל משתנה: היא רואה את הדוד יורה מקרוב באבא שלה. זו טראומה שיכולה לתת פתח לספר המשך שלם על המפלצת שהיא עלולה להיות כשתהיה גדולה :)
אם כבר לב ואשתו ביקשו לאמץ את שתי הילדות היתומות, הם יכלו גם להתאחד עם המשפחה של אחיו, וחצי-לאמץ את בת-הרוצח המסכנה והמתוקה.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ