ביקורת ספרותית על הפלסטינים מהנכבה לפדאאיון 1956-1949 מאת שאול ברטל

---

ספר מענין ומייגע
הספר מציג תיאוריה שבה פעולות התגמול הן הגורם המדרבן להתפתחות אירגוני ההתנגדות והטרור הפלסטיני.
הספר מביא נקודת מבט שונה על התהליכים הבטחוניים- חברתיים בין פלסטינאים, מדינות ערב שהפלסטינאים שהיו בהם ומדינית הבטחון של מדינת ישראל.
למרות שלכאורה זו עבודה אקדמית, אין בהצגת התזה מספר קריטריונים אקדמיים.
א. האם התהליך מתחיל באמת ממלחמת השחרור או ה"נכבה" או אולי קודם לכן(היכן השורשים).
ב. אין התייחסות מספיקה לפתרונות האלטרנטיביים. כמו פתרון בעיית הפליטים במושבותיהם ( דבר שנתקל בהתנגדות אדירה על ידי הפלסטינאים בירדן).
ג.אין הוכחה כי התהליכים החצי צבאיים שקרו באוכלוסיה הפלסטינית היו נמנעים או מתמתנים אילולי פעולות התגמול.
ד. יש התעלמות מהמבנה הפנימי בכל מדינה ערבית "מארחת".לדוגמה - המצב הרעוע של המלך ההאשמי כגורם במדיניותו, והשפעתו על התהליכים של האירגונים המיליציונים הפלסטינאים.
בקיצור יש כאן איסוף מידע סלקטיבי ללא הצגת גישות מנוגדות, דבר שהוא הכרחי בעבודה אקדמית רצינית.

נוסף לכך יש בספר המון חזרות על מידע על עובדות מתוך כוונה להדגיש אספקטים בחתכים שונים. ובכל פרק יש קפיצה אחורה בזמן.

בקיצור ספר מייגע, אבל מוסיך נדבך מסויים לאלו המתעניינים בו.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הפלסטינים מהנכבה לפדאאיון 1956-1949