אני דור שני לשואה, הורי מהעיר לודז' ו"חיו" בגטו מהקמתו ועד שנת 1944, ממנו הועברו למחנה אושוויץ. מעט מאוד סיפורים שמעתי מהם. אבי לא דיבר אף פעם ואימי דיברה כל הזמן על השואה אבל התמקדה באובדן האישי של כל המשפחה לרבות ילדה בת 10 באושוויץ. הוי.. כמה הייתי רוצה לקרוא את הספר כשהיו עדיין בחיים, לאמת את הסיפור ואולי להקל עליהם את הזכרונות.
בשנה שעברה נסעתי עם אחותי לביקור שורשים בפולין (יכולנו להוציאו לפועל רק לאחר שאימי נפטרה, היא מעולם לא רצתה לשמוע או לבקר בפולין). במהלך הביקור נפגשתי עם ראש הקהילה היהודית בלודז', ששומר על בית הקברות, מנהל את רישום הניספים ושומר על מעט האתרים היהודים ששרדו. ניהלתי אתו שיחה ארוכה על רומקובסקי למרות שעדיין לא קראתי את הספר (נודע לי על רומקובסקי ממקורות אחרים). גם הוא שחי במקום היה בגטו ומכיר את האיש-רומקובסקי לפני ולפנים לא הצליח לגבש דעה האם האיש היה שטן או אדם תמים שהאמין שעל ידי הקרבת החלק ניתן להציל את הארי. יש עובדה הסטורית אחת שהספר מתעלם ממנה. בסופו של עניין מגטו לודז' יש את מספר השורדים הרב ביותר מכל גטאות פולין גם יחסית וגם אבסולוטית!! וזה בגלל שגטו לודז' היה האחרון לפינוי וזה "בזכות" רומקובסקי. הדילמה שעמדה בפני היהודים והנהגתם, היודנרט, היא דילמה בסדר גודל תנכ"י שמלווה את האדם משחר האנושות בכל מצבי הקיצון, כמה ניתן להקריב על מנת לשמור על שארית הפליטה.
עכשיו,לגופו של הספר והנשוא רומקובסקי. הסופר, אינו יהודי ולכן הספר נכתב כמסמך היסטורי אוטנטי מעורבב בסיפורי רומן תקופתי, אני אישית לא אוהב את הסיגנון הזה, בעבודת חקר רצינית (יש עדיין מספר לא מבוטל של ניצולי שואה מהעיר לודג') אפשר היה לייצר מסמך היסטורי אמין וחזק בהרבה.
בסה"כ ספר חשוב, מדיר שינה ומורט עצבים.

ספר מעולה הטוב מהשלושה, מי שצפה שעל כתפיה הצנומות של נערה בת 17 אפשר להעמיס מרד כולל התאכזב.הבחירה שלה בבן הזוג מובנת מעליה ושזורה לכל אורך הספר השני והשלישי, פיטה הוא אישיות יציבה, חברותית, חזקה ואוהבת בדיוק מה שקטניס, לא!, גם הסיום האכזרי הוא סגירת מעגל של "הכל התחיל בנסיון לשנות את הגורל של האחות" ומסתיים כפי שכנראה נקבע.

ספר חשוב חלקים ממנו מתארים דברים שנכתבו במקורות שונים
"הבלאגן" וההפקרות במערך המודיעין צריכים להדיר שינה מכל אחד שמשלם מיסים ואכפת לו מה שקורה בארץ הזאת דוח מבקר המדינה שיתפרסם בקרוב על הפרשה ייתן לו זוית ראיה חדשה על העניין ועל אמינות הארועים

ספר אחר, קראתי והמשכתי למרות שלא כל כך התחברתי, חיכיתי שיהיה בהמשך משהו שיצדיק את המוניטין של הספר אבל לצערי לא מצאתי.ספר קשה לקריאה, תרגום כבד בקיצור אכזבה

ספר בסדר, כתוב קליל, מתאים לטיסות, חלק מהנושאים מוכרים וברורים מעליהם וחלק בהחלט מחדשים

ספר מצויין , מתאר את המאורעות באופן אובייקטיבי, לא לוקח צד ובכך תורם לאמינות. הפגם היחיד שמצאתי, המפות לא משולבות בתאור הארוע. מכל הספרים שקראתי על מלחמת העצמאות זה הטוב מכולם. התאור המפורט והמרתק של ההכנות להחלטה באום מבליט את הרמה הגבוהה של ההנהגה אז מול אפסותה היום

ספר טוב, התחלה ואמצע מצויינים דועך לקראת הסוף, ריבוי דמויות, שמות נורווגיים קשה להכלה. פותח צוהר על שתוף הפעולהבן האוכלוסיה בנורווגיה (כנראה בכל אירופה) לבן הצורר הנאצי, ארוע היסטורי שלכל המעורבים יש אינטרס להסתירו. הספר כתוב היטב, קפיצה בן 3 תקופות לסרוגין, מסקרן יהיה לקרוא ספרים נוספים מאותה סידרה.

ספר מצמרר, מתאר את המצב בברלין, לאזרחים "קטנים" שחיים עם מצוקת המלחמה ותחת שלטון רודני של טרור ואימה, הספר משתייך לקבוצת ספרים שמתפרסמים לאחרונה כמו "גנבת הספרים" שמתארים את החיים בגרמניה בזמן המלחמה, מן נסיון לעורר סימפטיה לאזרחים מהשורה שלא היו חלק משלטון הרשע. כקורא כפיתי של ספרי היסטוריה על התקופה בהחלט ספר מצויין

טוב, קצת קשה לי לכתוב בלי להיות ספויילר, אשתדל,
הספר מתאר נפלא שתי תקופות קשות ברוסיה, לפני ואחרי המלחמה "הפטריוטית הגדולה" העלילה סוחפת, מרתקת וממש קשה להניח לספר, אבל, אפשר היה להסתפק בסוף "רגיל" ולא לפגוע בהנאה כלל, הסופר החליט ללכת רחוק, טו מאץ' לטעמי ולא אמין.
בסה"כ אחלה ספר