רכבת היתומיםכריסטינה בייקר קליין6על הספר המליצה הספרנית, אמרתי "נו טוב, הכי הרבה...." האמת מזל שלקחתי את הספר, סיפור יוצא דופן על יתומים בארה"ב ב- 1930, "הועד לשלום הילד" התמודד עם הילדים ככח עבודה זול ובכך למצוא להם בית. לא תמיד עלו יפה הזיווגים בין הילדים למאמצים, לעיתים סבלו מהתעללות או הזנחה, אך היו שגם מצאו בית חם ואוהב. הספר כתוב כסיפור בתוך סיפור, אישה מבוגרת בת 91, מחפשת מישהי שתעזור לה לארגן מחדש את עליית הגג, מולי ילדה במשפחת אומנה הסתבכה בפשע שעליו צריכה לשלם באמצעות שעות שירות, אותן היא מחליטה לבצע אצל ויואן בסידור עליית הגג. לאט לאט, נחשף סיפורה של ויויאן, על רקע המציאות של מולי. סיפור מרגש, סוחף, ומומלץ.
המלאך השומר עליי - הנערהלולה סנט ויל1ספר לבני נוער, בהחלט לבני נוער, כתוב בכתב טיפש עשרה ויש בו את כל האלמנטים של בני טיפש עשרה. אמרסון בקסטר מגלה יום אחד בארון שירות של בית הספר, איש שוכב ומדמם, איש המנהלה של בית הספר אומר לה למצוא את הנער שרשום בפתק, ותודיע לו שהם באים והוא חייב להסתתר. באותו יום אמרסון אמרסון מגלה שלא מדובר בנער אלה בנערה, וזו היא. ושחבורת שדים ולמלאכי חבלה מהשאול מחפשים אותה, ובאותו הזמן מתוודעת לחבורת מלאכים שמנסה להגן עליה מפניהם. כולם מחפשים רמז שיוביל להצלת העולם. והרמז הזה היא אמרסון בעצמה. במט ראשון היא מתאהבת בשומר הראשון מרקוס, אך מרקוס לא נענה לה, כי אם הוא יתאהב בה, החכם הזהיר אותו שהוא יעבור לצד השני. מרקוס מחליט שלא יקום ולא יהיה. למרות הקשיים. לא ברור לי כ"כ איך זה מתפתח, היו קטעים כאילו חסרים, בהמשך הספר הם נכנסו שנית. הספר מסופר משני צדדים, הצד של אמרסון והצד של מרקוס. נחמד.... מעצבן שזה טרילוגיה שוב :(
אשת הסנדלראדריאנה טריג'יאני5הרבה זמן לא נתקלתי בספר טוב, באמת טוב כזה שאי אפשר להניח מהיד. (כן, גם ע"ח שעות שינה). צ'ירו ואדוארדו לצארי חיים בכפר למרגלותיהם של הרי האלפים, לאחר מותו של אביהם, אמם מחליטה להפקיד אותם בידי הנזירות הטובות, לאחר שמכרה את כל רכושה ומגיעה לעוני קשה. הנזירות "שחורות לבנות", מגדלות את האחים לצארי כאילו היו בניהם, האחים לצארי, צירו ואדוארדו עובדים קשה, עפ"י צוואת אמם ובתמורה לחיים במנזר. גבוה יותר ליד פסגות האלפים, בכפר ציורי ועני, גרה אנצה, בת בכורה, חרוצה וחכמה ותופרת יצירתית וכישרונית. אנצה וצ'ירו נפגשים בנסיבות טרגיות, שניהם מתאהבים ממבט ראשון אחד בשניה, נפשותיהן נקשרות זו בזו, אך הגורל מפריד ביניהם, פעם אחר פעם. לאחר שנים הם נפגשים באמריקה, מבחינת הלב הכל נשאר כשהיה...ושוב התערבות הגורל. לא אמשיך כדי לא להרוס.... כדאי לקרוא אפילו לקחת לטיסה......... :)
כתר חצותשרה ג'יי מאס6במילה אחת - מ ע ו ל ה !!!! ספר מסקרן ומותח, קשה מאוד להניח את הספר, ולהמשיך לעסוק בפעולות יומיומיות או פשוט להפסיד שעות שינה. סלינה אלופת המלך, המתמודדת שניצחה את כל הרוצחים המתועבים שהסתובבו בממלכה. חותמת חוזה עם המלך, היא תשוחרר לחופשי אבל במהלך 3 שנים הבאות עליה לעשות כל מה שיצווה עליה המלך. המשימות של סלינה, ברורות אך לא מובנות לסלינה, היא מקבלת "רשימת חיסול" של מתנגדי המלך, ומחוייבת להביא למלך הוכחה שהמשימה בוצעה. מבחינה אישית, סלינה היתה מאוהבת בנסיך, היא יודעת שאהבה הזו בלתי אפשרית, ומבקשת מדוריאן הנסיך להמשיך הלאה. החיים בטירה רוחשים יצורים אפלים, קסמים ומסיבות.
הצוואהקריסטן אשלי6תחילת הספר נהדרת, אפילו מבטיחה... ההמשך... אני לא יודעת אם הכריחו את הסופרת להכניס סצנות ארוטיות וכמה שיותר, או שסתם בא לה לנפח את הספר. בהחלט מיותר, היה ניתן לספר בצורה הרבה יותר רגישה ויפה את הסיפור. תבנית הסיפור ממשיכה יפה אם מתעלמים מכל ה"תוספות המיותרות" לטעמי.
החיים אחריךג'וג'ו מויס1הספר "החיים אחריך" מפתיע, מלא רגש, משקף את המציאות שיכולה להיות של כל אחד, הסיפור מסקרן ומעניין וכל כך כיף לקרוא שבקריאה מתנתקים מהסובב אותך. לו, בשמה המלא לואיזה לא מצליחה לקיים את צוואתו של וויל, "לחיות את החיים במלואם", היא היתה בחו"ל בעבודות שונות בניסיון לחוות ולטייל ככל שאפשר, אך משהו עוצר בעדה והיא חוזרת ללונדון, ובכסף שהוריש לה וויל היא קונה דירה, לתוך חייה מתפרצת לילי, בת ה-16, שהיא בתו של ויל. ולתוך כל הבלאגן לואיזה נופלת מגג הבניין וכולם בטוחים שהיא ניסת להתאבד בגלל מותו של וויל..............
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון4בכנות? קראתי אותו בהרבה ציפייה, ובעיקר התאכזבתי. הפרוזה יפה בסך הכול, אבל לא עוצרת נשימה. המסתורין ממש סתמי. חידה לשם החידה, בלי טיפה של קתרזיס בגילוי הסופי. הייתי נותן לו שלושה כוכבים לולא האכזבה מכל ההייפ סביב הספר. בינוני ומטה. יכול להעביר שבת או שתיים, אבל לא הייתי ממליץ לבזבז עליו את הזמן כשיש ספרים טובים בהרבה שם בחוץ.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון34הוא מותח אבל לא נמתח. הוא מרגש אבל לא אמוציונלי. הוא מאתגר שכלית אבל לא סובל מפיגור. הוא מהלך קסם אבל לא מכשף. הוא מלכותי אבל לא מלאכותי. הוא פנטסטי אבל לא פנטזיונרי. הוא הספר הראשון שקראתי בפעם השנייה.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון1כמה חיכיתי לקרוא את הספר הזה, כמה הייפ סביב האיכות שלו. כמה חיכיתי, ככה התבאסתי.. אפילו הכתיבה לא סחפה אותי. שלא לדבר על העלילה המשמימה. נטשתי אחרי כמה עשרות עמודים פשוט מחוסר עניין...
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון30אני תמיד קוראת ספרים שאחי הגדול ממליץ לי עליהם. כשהייתי קטנה יותר הייתי מקשיבה לשיחות שלו עם חברים על ספרים ואז הייתי רצה לספרייה לקחת את הספרים שהם דיברו עליהם. חלקם היו ספרי "בנים", לחלקם לא התחברתי (מצטערת עומרי, היה לך טעם לא משהו עד גיל 14 בערך) וחלקם היו ספרים שלא כל כך מתאימים לילדה שקטנה מהמדברים על הספרים כמעט ב-4 שנים. את הספר הזה קראתי אחרי שהטעם של אח שלי כבר השתפר, ולכן כבר הרגשתי בטוחה לקרוא אותו וגם לא מאוימת מויכוחי-אמצע-הלילה-בטלפון ("עומרי מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה?!" אני. "ללי אמרתי לך 1000 פעם לא לקרוא את כל הספרים שאני מדבר עליהם עם חברים בלי לשאול אותי קודם" עומרי). אז אפשר להגיד שהספר הזה הוא מחלוצי הספרים שגרמו למהפכה במסורת ולשיחות-ספרים-ארוכות מהכיוון החיובי יותר של הסקאלה **** אז כן. הספר. אל תתנו לשם הקלישאתי להטעות אתכם. מדובר כאן בספר טוב, באמת ספר טוב. למרות שלא רציתי לקרוא בהתחלה, חלקית בגלל השם שלו וגם מסיבה פשוטה שמפורטת כמה שורות הלאה מכאן, ההפסקות הארוכות בעבודה לצד העניין העצום שלי בספרים הכניעו אותי הסחיפה, האקשן (קצת אובר-מלדורמטיות לעיתים לטעמי), יש בזה משהו כל כך מדויק. נקי, אבל לא מדי. את הספר קראתי בספרדית, שהיא שפת האם שלי, והתענוג של קריאת ספרים בשפת המקור היה גדול ומחמם. יש לי יחסי אהבה-שנאה עם ספרי "כולנו אוהבים". כשאני קוראת ספר שהוא פשוט ספר טוב, והוא גם מפורסם, אני יכולה להתחרפן מביקורות ומאמירות אקראיות שמורידות את ערכו בעיני טעמי הרכושני. לכן פחדתי קצת לקרוא את הספר, שיש עליו הסכמה גורפת כל כך, כי לא רציתי להיות אחת ממורידי-ערך-הספרים-הסדרתיים-ללא-תשומת-לב. אוהבי ספרים - היזהרו מאוהבי ספרים! הכתיבה מרתקת. לא גאונית, לא מפילה. לא גורמת להתקפי צחוק מהסוג שמסכן אותי לצד עמיתיי לעולם הנתונים בעמדות סמכות (מורים, מנהלי משמרות בעבודה) ולא להשתנקויות בכי חסרות מעצורים (כנ"ל ערך קודם) אבל היא בהחלט כתיבה יפה. ספר קסום. **** תודה, אח גדול.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון26ספר על אהבת ספרים כתיבתם וקריאתם. ערבוב של מציאות ודמיון מרתקים. הרוע מוביל כל הספור אבל סוף הטוב לנצח. סאפון כותב בתצורת שיקופים: כמעט לכל דמות מהעבר יש דמות תואמת עכשווית. שממשיכה ומנציחה את דרכה. הרעיון מעניין:הטובים-"נגמרים" מהר אבל יש להם המשך... הרעים- מאריכים יותר מהטובים ,אבל אין להם המשך... ספר זה עולה בהרבה על "משחקו של המלאך" שגם הוא עצמו מעין "שיקוף" פחות מוצלח של "צלה של הרוח". אהבת ברצלונה (ודמויותיה) על הרוע והטוב שבה ,מבצבצת מבין דפי הספר. מומלץ לכל אחד, ובמיוחד למי שביקר בעיר ומכיר את אתריה המפורסמים. אהבתי את "אמרות הכנף" של הסופר,את המתח,את העלילה ובמיוחד את התיאורים ה"עשירים" של מזג האוויר מבחוץ ושל רגשות הגיבורים מבפנים. סאפון הוא וירטואוז מתוחכם הכותב בפשטות קולחת רוויה הפתעות. שווה להשקיע ולקרוא.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0ספר רומנטי ומותח. מגלים לאט את הסיפור תוך כדי שיטוט בעבר ובהיסטוריה של ברצלונה
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0אחד הספרים שהצליחו להכניס אותי הכי עמוק לתוך העלילה במשך כמה ימים פשוט לא חייתי בעולם הזה
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0ספר מסתורין נטול פאנץ' ועדיין מקבל 5 כוכבים כי כתוב מדהים. ספרות יפה עם הומור משובח תמיד קנו אותי
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון5ספר מצוין על נער בוגר מכפי גילו שאביו לוקח אותו לבית קברות לספרים נשכחים. הוא מוצא ספר אחד שגורם לו לחקור את חייו של הסופר, חוליאן קאראך, שמסתבר שספריו נשרפים בזה אחר זה. בדרכו פןגש עשרות דמויות שמנסות לעזור או לסכל את תכניותיו. בדרך הוא גם מתאהב בשתי נשים בפרקי זמן שונים. ספר מומלץ!