“זהו ספר מסע אל לב האופל. המילים הראשונות של מרלו במשפט הפתיחה שלו הן: "וזה היה אפוא" אמר מרלו לפתע 'אחד המקומות האפלים על פני הארץ". עברו כבר 120 שנה, אבל 'לב האפלה' עדיין נחשב לאחד מהרומנים המשפיעים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית ולחיבורו הידוע ביותר של ג'וזף קונרד. מדובר בטקסט ספרותי שבו ארוגים זה בזה חוטים של מציאות (קונגו הבלגית) ובדיון (אפריקה המתעתעת), אידיאולוגיה (קולוניאליזם) ועלילה (מסע בנהר הקונגו), וכל עמוד בספר מתיר אותם מחדש בצורה האופיינית לזמנה ולמקומה. זהו ספר המסע היחיד אשר נכתב על קונגו בזמן שהייתה מושבה בשליטתו של, ליאופולד השני, מלך בלגיה. ברומן מקופלת ביקורת חברתית נוקבת והוא נחשב לכתב אישום נגד המדיניות של הקולוניאליזם האירופי באפריקה ובקונגו בפרט. ג'וזף קונרד הוא דמות יוצאת דופן בספרות האנגלית. כשבא קונרד לאנגליה מפולין בגיל עשרים לא ידע אנגלית כלל. רק כשהיה בגיל העמידה, כשפרש מהקריירה בצי, התחיל לכתוב רומנים, אך ייאמר לזכותו שיצירותיו פתחו עידן חדש ברומן המודרני, והשפעתן הייתה עצומה. העלילה המרכזית ב'לב האפלה' מתרחשת בסוף המאה ה-19, והיא מעוצבת כסיפור מסגרת. סיפור זה מגולל את מסעו של מרלו במעלה נהר הקונגו היוצא לחיפושים בלב הג'ונגל אחר סוכן של חברת שנהב בלגית שהקשר עימו ניתק. בביקורתו ב'לב האפלה', קונרד מבקש להעביר לקוראים שיפוט קוגניטיבי ומוסרי על הסיפור שהוא מגולל, באמצעות נקודות המבט הנרטיביות הרבות. העלילה של 'לב האפלה' מתרחשת בתקופה שבה קונגו הוגדרה כמושבה בלגית ובשמה הרשמי והאירוני "קונגו החופשית" - על ידי המלך ליאופולד משנת 1884 עד 1908. זאת בשעה שהמלך הבלגי הטיל מכסות יומיות על הקונגולזים, עד כדי רצח מאורגן של בני אדם, וכל זה בעבור מסחר בגומי. צ'ינואה אצ'בה, הסופר הניגרי זוכה פרס נובל, תקף קשות את ספרו של קונרד והגדיר אותו כגזעני ביותר. הוא יצא נגד הכללתו במסגרת הספרות הקאנונית של המערב וטען שהוא מנציח את הסטריאוטיפים הגזעניים כלפי השחורים וכלפי יבשת אפריקה. עם זאת, לב האפלה הוא מבחינה מסוימת, כתב אישום חמור ביותר נגד הקולוניאליזם, נגד 'השליחות הציביליזטורית' של האיש הלבן באפריקה. זאת, על אף העובדה שקונרד היה שמרן בהשקפותיו, וראה את עצמו כאימפריאליסט נלהב ושליח של האימפריה. יש בסיפור תיאורי זוועות שנעשו בידי הכובשים הלבנים ביבשת השחורה ואכזריות כלפי המקומיים והפיכתם לעבדים לשם ניצול והפקת רווחים. האופן שבו המספר מלגלג על כוונת הקולוניאליסטים להציג עצמם כמעין שליחי-אור המבקשים לפעול למען חינוכם של מיליוני נבערים מדעת, והבאת הציוויליזציה המערבית אליהם, ממחיש באופן מובהק את נימתו הביקורתית הנוקבת של קונרד נגד הקולוניאליזם. ממליץ בחום לקרוא אחרי כמעט 120 שנה, על מנת להבין איפה שכנה האפלה האמתית.”

“מלב האפילה לאפוקליפסה עכשיו לאחר הילולים ותשבוחות בסימניה לספר הנ"ל גמרתי בדעתי לקרוא אותו ויהי מה.איך ייתכן שתהיה איזושהי יצירה ספרותית טובה ומומלצת על פני כדור הארץ ואני לא אהנה ממנה ? האם לבורה ועם הארץ נהייתי האם מישהו יצביע עליי ויאמר : את! לא קראת את אחת הקלאסיקות של המאה העשרים : בלב האפילה או בתרגומים ישנים יותר: בלב המאפליה. מה רבה היתה שמחתי למצוא את התרגום החדש ביותר של הספר הנ"ל על ידי הצמד:שלומית וייאיר לפיד, האם ובנה לספר. שילוב של קלאסיקה עם תרגום מודרני נראה לי שילוב מעניין ומפרה. .ניגשתי למלאכת הקריאה (זאת אחת המלאכות בחיי שאני מבצעת היטב) בלב הולם ומצפה להרפתקה בלב הג'ונגל האפריקאי הקדמוני חסר המעצורים בעקבות אדם לבן הרפתקן תאב בצע שמחפש להתעשר באמצעות ניצולם המחפיר של אנשי היבשת השחורים הפיכתם על ידיו לעבדים נרצעים וסרים למרותו של אדם שיצא מדעתו (מעניין למה) ושיגעון הבצע והגדלות מערפלים את ההגיון הישר שבו ואנושיותו. אז כן אלו המסקנות שהסקתי מהספר וזאת התמצית הכתוב הבצד האחורי של הכריכה. אבל איפה האימה, הפחד הצמרמורת שהובטח לי? אולי לתקופתו הספר היה סנסציוני מכיוון שהוא הוריד את המסכה הצבועה של הקולוניאליזם המתחסד של המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20 של עמי אירופה ביבשת אפריקה,אבל נכון להיום לאחר שעברנו מאה שלמה של מלחמות איומות ונוראות, מהפכות ושינויים מהירים ביותר על פני כדור הארץ מאז היווצרו נראה לי הספר בלב האפילה איך לומר? קצת עלוב ומסכן. הסליחה עם מר קונרד, אם יוצא לו לקרוא את הביקורת שלי באשר הוא נמצא. בזמן קריאת כל דף ודף והתקדמות בעלילה חשתי מין תנומה נופלת על עפעפיי והן נעצמות. חוסר ריכוז מטריד כלשהו התקבע לו בכמה מהתאים האפורים שעדיין נשארו לי הקיץ, היה לי משעמם. הקריאה עפה לה כמתוכנן (ספר של 140 דפים) התרגום של בני משפחת לפיד המוכשרים שולמית ויאיר הוא די קליל ועדכני.אולי זה התוכן, אולי זאת אני. כל הזמן שמעתי את האני הפנימי שלי המקטרג הרשע והציני אומר: אז מה? איפה המתח? כן זה נורא מה שגרם הכיבוש האירופי ליבשת השחורה אבל קונרד עושה את זה באמצעות דמויות גרוטסקיות להחריד, מרלו שנשלח להחזיר את המורד האימתני קורץ ,(בגרמנית קצר) שמסתבר שצמח לגובה של 2 מטר.כל המתים הופכים לתמונות גרוטסקיות ומגוחכות , והסצנה הסופית של שליחותו של מרלו לקוחה כמו מסינרומן זול. לעומת הסופר הבימאי פרנסיס קופולה פורד הבימאי הגאון האמריקאי לקח את הספר ועליו ביסס את הסרט אפוקליפסה עכשו משנת 1979 . כשהסיפור של מרלו עובר למקום אחר וזמן אחר – מלחמת ויאטנם של שנות השישים, קפטן מיחידה למשימות מיוחדות (בכיכובו של מרטין שין )נשלח לתפוס את קולונל קורץ (בכיכובו של מרלון ברנדו הבלתי נשכח) שערק מצבא ארה"ב ובקמבודיה הקים לו בקרב ילידים מין צבא משלו . ישנם פרטים שהבמאי היה נאמן למקור והיו דברים שנטל לעצמו חירות ויצר את הסרט המרתק הזה עם דמיון חופשי ומשוחרר. מי שרוצה לראות משחק משובח, תמונות מחיי חיילים ממלחמת ויאטנם ,את האימה שלהם, את הפחד את העצבים הקרועים והמתוחים בג'ונגלים חורשי הפחד האלו, סצנות ונוף מרהיבים הסרט מומלץ. וגולת הכותרת המפגש בין ה"מחפש" לבין ה"מטרה" סצנה בלתי נשכחת ימצא בסרט. בספר פחות. לפי דעתי , הלא כל כך נחשבת ולא כופה חלילה, אפשר לראות ישר את הסרט (מי שעדיין לא ראה) ולדלג באלגנטיות מעל לספר (לא הפסדתם) ומי שמתעקש לקרוא וגם לצפות אז בבקשה אפשר להשוות ביניהם. ומי שרק קורא אז אנא רוצו לראות את הסרט. אני את שלי אמרתי. קישור מהסרט: http://youtu.be/IkrhkUeDCdQ”

“בלב האפלה (או בלב המאפליה) ג'וזף קונרד הספר שעליו מבוסס הסרט "אפוקליפסה עכשיו" בעקבות המלצה על הספר ונסיעה ארוכה שתוכננה, החלטתי לתת צ'אנס לספר קולי. פעם ראשונה בים. מתוך גב הספר: האונייה "נלי" עוגנת של שפך נהר התמזה וממתינה לשפל. על סיפונה מספר צ'רלי מרלו לחבריו על מסע אחר, שערך כמה שנים קודם לכן על נהר אל לב הג'ונגל. מטרת אותו מסע - שנדמה עתה כמו חלום, או כמו סיוט - היתה להחזיר אל הציביליזציה את קורץ, בן תרבות שדעתו השתבשה עליו והפך למנהיג של שבט קניבלים הסרים למרותו. המסע אל מעבה הג'ונגל הוא מפעים, גרוטסקי וטורד מנוחה: במהלכו מתחקה מרלו אחר גורלה של הנאורות כשזו משתחררת מן הכבלים והבלמים של התרבות ונלכדת במעגל של הרס עצמי וטירוף. וכעת אלי: הספר תורגם ע"י ראש הממשלה החליפי י.לפיד ואימו. כבר בפתח הדבר, עושה "שמש העמים" השוואה בין הקולוניאליזים לשליטה על עזה. הקפיצה הלוגית במוט מעל העובדה הפשוטה שהילידים השחורים באפריקה לא חרטו על דיגלם להשמיד את האדם הלבן כנראה שהסתדרה לו היטב, אי שם ב2008. לי זה הפריע. דווקא הפיסקה על השקר תפסה את אוזני ומצאתי אותה משעשעת: " אתם יודעים שאני לא יכול לסבול שקרים. לא מפני שאני ישר יותר מאחרים אלא מפני שזה פשוט מבחיל אותי, יש ריקבון של פגר בשקרים, איזה ריח של מוות וזה כל מה שאני שונא ומתאב בעולם..." ואז האירוניה התאבדה. הספר שיעמם אותי ברמה אחרת. מצאתי עצמי נסחף לקריאת שלטים בצידי הכביש ואיבדתי ריכוז די מהר. לא יודע אם בגלל הקריינות או התוכן. חוויה טראומתית וזהו, דוקטור, מפה אני כבר לא זוכר כלום. נותרו לו עוד 2:44 שעות והחלטנו להיפרד כידידים. ועל זה נאמר לא כוס התה שלי. • תרגום:שולמית לפיד, יאיר לפיד • הוצאה:ידיעות ספרים • תאריך הוצאה:ינואר 2008 • קטגוריה:פרוזה תרגום • מספר עמודים:140 עמ' מודפסים • קריינות:ריקי דסקל • זמן האזנה:4 שעות ו 59 דק'”

“אם היו היום בחירות סביר להניח שגולשי "סימניה" לא היו בוחרים במעומד מ - "היפה והחנון" לכנסת,למרות שהצבור הכללי מקדיש להם די הרבה מזמנו הפנוי. "בלב האפלה" מספר על עובד בחברה שנשלח לאפריקה להשיט ספינה.מתברר לו שהחברה השתלטה על שטחים רודה והורגת בתושבים המקומים ומעבירה את השנהב לאירופה. בהקדמה של הספר ,אחרי שניתן רקע לסיפור על קונגו הבלגית ועל הזוועות שהתחוללו שם,נאמר:"זו מעלתו של הסיפור שהפך לקלאסיקה ,שהוא ניתן לפרשנות מחודשת בכל מקום ובכל דור,יהיו אלה עזה או ישראל ... דרפור או רואנדה". ההקדמה נכתבה ע"י המתרגמים שולמית ויאיר לפיד. החומרה של המשפט הזה ששמה את ישראל באותו משפט עם הפשעים שנעשו בקונגו הבלגית או בשואה שהתחוללה בדרפור ורואנדה זועקת לשמים. מאדם שנמצא בלב התקשורת ומתכנן להבחר ל"כנסת ישראל" אני מצפה שלא יכפיש את שמה - ובוודאי שלא בצורה מבישה כזו. הזלזול באינטלגנציה של הקורא היא הסבר היחיד שלי להקדמה מבישה זו.האם אותם כותבים חושבים שהקוראים הם סוג של "היפה והחנון" !!! טוב יותר שיתעסק עם כוכב נולד ,האח הגדול ויתר מרעין בישין שהוא וחביריו מהתקשורת מלעיטים את הצופים יום יום ,ולא יצא וילעיט את העולם בהגיגיו המסוכנים שהוא מדמיין על ישראל.”

“זהו ספר מסע אל לב האופל. המילים הראשונות של מרלו במשפט הפתיחה שלו הן: "וזה היה אפוא" אמר מרלו לפתע 'אחד המקומות האפלים על פני הארץ". עברו כבר 120 שנה, אבל 'לב האפלה' עדיין נחשב לאחד מהרומנים המשפיעים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית ולחיבורו הידוע ביותר של ג'וזף קונרד. מדובר בטקסט ספרותי שבו ארוגים זה בזה חוטים של מציאות (קונגו הבלגית) ובדיון (אפריקה המתעתעת), אידיאולוגיה (קולוניאליזם) ועלילה (מסע בנהר הקונגו), וכל עמוד בספר מתיר אותם מחדש בצורה האופיינית לזמנה ולמקומה. זהו ספר המסע היחיד אשר נכתב על קונגו בזמן שהייתה מושבה בשליטתו של, ליאופולד השני, מלך בלגיה. ברומן מקופלת ביקורת חברתית נוקבת והוא נחשב לכתב אישום נגד המדיניות של הקולוניאליזם האירופי באפריקה ובקונגו בפרט. ג'וזף קונרד הוא דמות יוצאת דופן בספרות האנגלית. כשבא קונרד לאנגליה מפולין בגיל עשרים לא ידע אנגלית כלל. רק כשהיה בגיל העמידה, כשפרש מהקריירה בצי, התחיל לכתוב רומנים, אך ייאמר לזכותו שיצירותיו פתחו עידן חדש ברומן המודרני, והשפעתן הייתה עצומה. העלילה המרכזית ב'לב האפלה' מתרחשת בסוף המאה ה-19, והיא מעוצבת כסיפור מסגרת. סיפור זה מגולל את מסעו של מרלו במעלה נהר הקונגו היוצא לחיפושים בלב הג'ונגל אחר סוכן של חברת שנהב בלגית שהקשר עימו ניתק. בביקורתו ב'לב האפלה', קונרד מבקש להעביר לקוראים שיפוט קוגניטיבי ומוסרי על הסיפור שהוא מגולל, באמצעות נקודות המבט הנרטיביות הרבות. העלילה של 'לב האפלה' מתרחשת בתקופה שבה קונגו הוגדרה כמושבה בלגית ובשמה הרשמי והאירוני "קונגו החופשית" - על ידי המלך ליאופולד משנת 1884 עד 1908. זאת בשעה שהמלך הבלגי הטיל מכסות יומיות על הקונגולזים, עד כדי רצח מאורגן של בני אדם, וכל זה בעבור מסחר בגומי. צ'ינואה אצ'בה, הסופר הניגרי זוכה פרס נובל, תקף קשות את ספרו של קונרד והגדיר אותו כגזעני ביותר. הוא יצא נגד הכללתו במסגרת הספרות הקאנונית של המערב וטען שהוא מנציח את הסטריאוטיפים הגזעניים כלפי השחורים וכלפי יבשת אפריקה. עם זאת, לב האפלה הוא מבחינה מסוימת, כתב אישום חמור ביותר נגד הקולוניאליזם, נגד 'השליחות הציביליזטורית' של האיש הלבן באפריקה. זאת, על אף העובדה שקונרד היה שמרן בהשקפותיו, וראה את עצמו כאימפריאליסט נלהב ושליח של האימפריה. יש בסיפור תיאורי זוועות שנעשו בידי הכובשים הלבנים ביבשת השחורה ואכזריות כלפי המקומיים והפיכתם לעבדים לשם ניצול והפקת רווחים. האופן שבו המספר מלגלג על כוונת הקולוניאליסטים להציג עצמם כמעין שליחי-אור המבקשים לפעול למען חינוכם של מיליוני נבערים מדעת, והבאת הציוויליזציה המערבית אליהם, ממחיש באופן מובהק את נימתו הביקורתית הנוקבת של קונרד נגד הקולוניאליזם. ממליץ בחום לקרוא אחרי כמעט 120 שנה, על מנת להבין איפה שכנה האפלה האמתית.”

“מלב האפילה לאפוקליפסה עכשיו לאחר הילולים ותשבוחות בסימניה לספר הנ"ל גמרתי בדעתי לקרוא אותו ויהי מה.איך ייתכן שתהיה איזושהי יצירה ספרותית טובה ומומלצת על פני כדור הארץ ואני לא אהנה ממנה ? האם לבורה ועם הארץ נהייתי האם מישהו יצביע עליי ויאמר : את! לא קראת את אחת הקלאסיקות של המאה העשרים : בלב האפילה או בתרגומים ישנים יותר: בלב המאפליה. מה רבה היתה שמחתי למצוא את התרגום החדש ביותר של הספר הנ"ל על ידי הצמד:שלומית וייאיר לפיד, האם ובנה לספר. שילוב של קלאסיקה עם תרגום מודרני נראה לי שילוב מעניין ומפרה. .ניגשתי למלאכת הקריאה (זאת אחת המלאכות בחיי שאני מבצעת היטב) בלב הולם ומצפה להרפתקה בלב הג'ונגל האפריקאי הקדמוני חסר המעצורים בעקבות אדם לבן הרפתקן תאב בצע שמחפש להתעשר באמצעות ניצולם המחפיר של אנשי היבשת השחורים הפיכתם על ידיו לעבדים נרצעים וסרים למרותו של אדם שיצא מדעתו (מעניין למה) ושיגעון הבצע והגדלות מערפלים את ההגיון הישר שבו ואנושיותו. אז כן אלו המסקנות שהסקתי מהספר וזאת התמצית הכתוב הבצד האחורי של הכריכה. אבל איפה האימה, הפחד הצמרמורת שהובטח לי? אולי לתקופתו הספר היה סנסציוני מכיוון שהוא הוריד את המסכה הצבועה של הקולוניאליזם המתחסד של המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20 של עמי אירופה ביבשת אפריקה,אבל נכון להיום לאחר שעברנו מאה שלמה של מלחמות איומות ונוראות, מהפכות ושינויים מהירים ביותר על פני כדור הארץ מאז היווצרו נראה לי הספר בלב האפילה איך לומר? קצת עלוב ומסכן. הסליחה עם מר קונרד, אם יוצא לו לקרוא את הביקורת שלי באשר הוא נמצא. בזמן קריאת כל דף ודף והתקדמות בעלילה חשתי מין תנומה נופלת על עפעפיי והן נעצמות. חוסר ריכוז מטריד כלשהו התקבע לו בכמה מהתאים האפורים שעדיין נשארו לי הקיץ, היה לי משעמם. הקריאה עפה לה כמתוכנן (ספר של 140 דפים) התרגום של בני משפחת לפיד המוכשרים שולמית ויאיר הוא די קליל ועדכני.אולי זה התוכן, אולי זאת אני. כל הזמן שמעתי את האני הפנימי שלי המקטרג הרשע והציני אומר: אז מה? איפה המתח? כן זה נורא מה שגרם הכיבוש האירופי ליבשת השחורה אבל קונרד עושה את זה באמצעות דמויות גרוטסקיות להחריד, מרלו שנשלח להחזיר את המורד האימתני קורץ ,(בגרמנית קצר) שמסתבר שצמח לגובה של 2 מטר.כל המתים הופכים לתמונות גרוטסקיות ומגוחכות , והסצנה הסופית של שליחותו של מרלו לקוחה כמו מסינרומן זול. לעומת הסופר הבימאי פרנסיס קופולה פורד הבימאי הגאון האמריקאי לקח את הספר ועליו ביסס את הסרט אפוקליפסה עכשו משנת 1979 . כשהסיפור של מרלו עובר למקום אחר וזמן אחר – מלחמת ויאטנם של שנות השישים, קפטן מיחידה למשימות מיוחדות (בכיכובו של מרטין שין )נשלח לתפוס את קולונל קורץ (בכיכובו של מרלון ברנדו הבלתי נשכח) שערק מצבא ארה"ב ובקמבודיה הקים לו בקרב ילידים מין צבא משלו . ישנם פרטים שהבמאי היה נאמן למקור והיו דברים שנטל לעצמו חירות ויצר את הסרט המרתק הזה עם דמיון חופשי ומשוחרר. מי שרוצה לראות משחק משובח, תמונות מחיי חיילים ממלחמת ויאטנם ,את האימה שלהם, את הפחד את העצבים הקרועים והמתוחים בג'ונגלים חורשי הפחד האלו, סצנות ונוף מרהיבים הסרט מומלץ. וגולת הכותרת המפגש בין ה"מחפש" לבין ה"מטרה" סצנה בלתי נשכחת ימצא בסרט. בספר פחות. לפי דעתי , הלא כל כך נחשבת ולא כופה חלילה, אפשר לראות ישר את הסרט (מי שעדיין לא ראה) ולדלג באלגנטיות מעל לספר (לא הפסדתם) ומי שמתעקש לקרוא וגם לצפות אז בבקשה אפשר להשוות ביניהם. ומי שרק קורא אז אנא רוצו לראות את הסרט. אני את שלי אמרתי. קישור מהסרט: http://youtu.be/IkrhkUeDCdQ”

“בלב האפלה (או בלב המאפליה) ג'וזף קונרד הספר שעליו מבוסס הסרט "אפוקליפסה עכשיו" בעקבות המלצה על הספר ונסיעה ארוכה שתוכננה, החלטתי לתת צ'אנס לספר קולי. פעם ראשונה בים. מתוך גב הספר: האונייה "נלי" עוגנת של שפך נהר התמזה וממתינה לשפל. על סיפונה מספר צ'רלי מרלו לחבריו על מסע אחר, שערך כמה שנים קודם לכן על נהר אל לב הג'ונגל. מטרת אותו מסע - שנדמה עתה כמו חלום, או כמו סיוט - היתה להחזיר אל הציביליזציה את קורץ, בן תרבות שדעתו השתבשה עליו והפך למנהיג של שבט קניבלים הסרים למרותו. המסע אל מעבה הג'ונגל הוא מפעים, גרוטסקי וטורד מנוחה: במהלכו מתחקה מרלו אחר גורלה של הנאורות כשזו משתחררת מן הכבלים והבלמים של התרבות ונלכדת במעגל של הרס עצמי וטירוף. וכעת אלי: הספר תורגם ע"י ראש הממשלה החליפי י.לפיד ואימו. כבר בפתח הדבר, עושה "שמש העמים" השוואה בין הקולוניאליזים לשליטה על עזה. הקפיצה הלוגית במוט מעל העובדה הפשוטה שהילידים השחורים באפריקה לא חרטו על דיגלם להשמיד את האדם הלבן כנראה שהסתדרה לו היטב, אי שם ב2008. לי זה הפריע. דווקא הפיסקה על השקר תפסה את אוזני ומצאתי אותה משעשעת: " אתם יודעים שאני לא יכול לסבול שקרים. לא מפני שאני ישר יותר מאחרים אלא מפני שזה פשוט מבחיל אותי, יש ריקבון של פגר בשקרים, איזה ריח של מוות וזה כל מה שאני שונא ומתאב בעולם..." ואז האירוניה התאבדה. הספר שיעמם אותי ברמה אחרת. מצאתי עצמי נסחף לקריאת שלטים בצידי הכביש ואיבדתי ריכוז די מהר. לא יודע אם בגלל הקריינות או התוכן. חוויה טראומתית וזהו, דוקטור, מפה אני כבר לא זוכר כלום. נותרו לו עוד 2:44 שעות והחלטנו להיפרד כידידים. ועל זה נאמר לא כוס התה שלי. • תרגום:שולמית לפיד, יאיר לפיד • הוצאה:ידיעות ספרים • תאריך הוצאה:ינואר 2008 • קטגוריה:פרוזה תרגום • מספר עמודים:140 עמ' מודפסים • קריינות:ריקי דסקל • זמן האזנה:4 שעות ו 59 דק'”

“אם היו היום בחירות סביר להניח שגולשי "סימניה" לא היו בוחרים במעומד מ - "היפה והחנון" לכנסת,למרות שהצבור הכללי מקדיש להם די הרבה מזמנו הפנוי. "בלב האפלה" מספר על עובד בחברה שנשלח לאפריקה להשיט ספינה.מתברר לו שהחברה השתלטה על שטחים רודה והורגת בתושבים המקומים ומעבירה את השנהב לאירופה. בהקדמה של הספר ,אחרי שניתן רקע לסיפור על קונגו הבלגית ועל הזוועות שהתחוללו שם,נאמר:"זו מעלתו של הסיפור שהפך לקלאסיקה ,שהוא ניתן לפרשנות מחודשת בכל מקום ובכל דור,יהיו אלה עזה או ישראל ... דרפור או רואנדה". ההקדמה נכתבה ע"י המתרגמים שולמית ויאיר לפיד. החומרה של המשפט הזה ששמה את ישראל באותו משפט עם הפשעים שנעשו בקונגו הבלגית או בשואה שהתחוללה בדרפור ורואנדה זועקת לשמים. מאדם שנמצא בלב התקשורת ומתכנן להבחר ל"כנסת ישראל" אני מצפה שלא יכפיש את שמה - ובוודאי שלא בצורה מבישה כזו. הזלזול באינטלגנציה של הקורא היא הסבר היחיד שלי להקדמה מבישה זו.האם אותם כותבים חושבים שהקוראים הם סוג של "היפה והחנון" !!! טוב יותר שיתעסק עם כוכב נולד ,האח הגדול ויתר מרעין בישין שהוא וחביריו מהתקשורת מלעיטים את הצופים יום יום ,ולא יצא וילעיט את העולם בהגיגיו המסוכנים שהוא מדמיין על ישראל.”