מלב האפילה לאפוקליפסה עכשיו

לאחר הילולים ותשבוחות בסימניה לספר הנ"ל גמרתי בדעתי לקרוא אותו ויהי מה.איך ייתכן שתהיה איזושהי יצירה ספרותית טובה ומומלצת על פני כדור הארץ ואני לא אהנה ממנה ? האם לבורה ועם הארץ נהייתי האם מישהו יצביע עליי ויאמר : את! לא קראת את אחת הקלאסיקות של המאה העשרים : בלב האפילה או בתרגומים ישנים יותר: בלב המאפליה.
מה רבה היתה שמחתי למצוא את התרגום החדש ביותר של הספר הנ"ל על ידי הצמד:שלומית וייאיר לפיד, האם ובנה לספר. שילוב של קלאסיקה עם תרגום מודרני נראה לי שילוב מעניין ומפרה.
.ניגשתי למלאכת הקריאה (זאת אחת המלאכות בחיי שאני מבצעת היטב) בלב הולם ומצפה להרפתקה בלב הג'ונגל האפריקאי הקדמוני חסר המעצורים בעקבות אדם לבן הרפתקן תאב בצע שמחפש להתעשר באמצעות ניצולם המחפיר של אנשי היבשת השחורים הפיכתם על ידיו
לעבדים נרצעים וסרים למרותו של אדם שיצא מדעתו (מעניין למה) ושיגעון הבצע והגדלות מערפלים את ההגיון הישר שבו ואנושיותו. אז כן אלו המסקנות שהסקתי מהספר וזאת התמצית הכתוב הבצד האחורי של הכריכה.
אבל איפה האימה, הפחד הצמרמורת שהובטח לי? אולי לתקופתו הספר היה סנסציוני מכיוון שהוא הוריד את המסכה הצבועה של הקולוניאליזם המתחסד של המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20 של עמי אירופה ביבשת אפריקה,אבל נכון להיום לאחר שעברנו מאה שלמה של מלחמות איומות ונוראות, מהפכות ושינויים מהירים ביותר על פני כדור הארץ מאז היווצרו נראה לי הספר בלב האפילה איך לומר? קצת עלוב ומסכן. הסליחה עם מר קונרד, אם יוצא לו לקרוא את הביקורת שלי באשר הוא נמצא.
בזמן קריאת כל דף ודף והתקדמות בעלילה חשתי מין תנומה נופלת על עפעפיי והן נעצמות. חוסר ריכוז מטריד כלשהו התקבע לו בכמה מהתאים האפורים שעדיין נשארו לי הקיץ, היה לי משעמם. הקריאה עפה לה כמתוכנן (ספר של 140 דפים) התרגום של בני משפחת לפיד המוכשרים שולמית ויאיר הוא די קליל ועדכני.אולי זה התוכן, אולי זאת אני. כל הזמן שמעתי את האני הפנימי שלי המקטרג הרשע והציני אומר: אז מה? איפה המתח? כן זה נורא מה שגרם הכיבוש האירופי ליבשת השחורה אבל קונרד עושה את זה באמצעות דמויות גרוטסקיות להחריד, מרלו שנשלח להחזיר את המורד האימתני קורץ ,(בגרמנית קצר) שמסתבר שצמח לגובה של 2 מטר.כל המתים הופכים לתמונות גרוטסקיות ומגוחכות , והסצנה הסופית של שליחותו של מרלו לקוחה כמו מסינרומן זול.
לעומת הסופר הבימאי פרנסיס קופולה פורד הבימאי הגאון האמריקאי לקח את הספר ועליו ביסס את הסרט אפוקליפסה עכשו משנת 1979 . כשהסיפור של מרלו עובר למקום אחר וזמן אחר – מלחמת ויאטנם של שנות השישים, קפטן מיחידה למשימות מיוחדות (בכיכובו של מרטין שין )נשלח לתפוס את קולונל קורץ (בכיכובו של מרלון ברנדו הבלתי נשכח) שערק מצבא ארה"ב ובקמבודיה הקים לו בקרב ילידים מין צבא משלו . ישנם פרטים שהבמאי היה נאמן למקור והיו דברים שנטל לעצמו חירות ויצר את הסרט המרתק הזה עם דמיון חופשי ומשוחרר. מי שרוצה לראות משחק משובח, תמונות מחיי חיילים ממלחמת ויאטנם ,את האימה שלהם, את הפחד את העצבים הקרועים והמתוחים בג'ונגלים חורשי הפחד האלו, סצנות ונוף מרהיבים הסרט מומלץ. וגולת הכותרת המפגש בין ה"מחפש" לבין ה"מטרה" סצנה בלתי נשכחת ימצא בסרט. בספר פחות.
לפי דעתי , הלא כל כך נחשבת ולא כופה חלילה, אפשר לראות ישר את הסרט (מי שעדיין לא ראה) ולדלג באלגנטיות מעל לספר (לא הפסדתם) ומי שמתעקש לקרוא וגם לצפות אז בבקשה אפשר להשוות ביניהם. ומי שרק קורא אז אנא רוצו לראות את הסרט.
אני את שלי אמרתי.

קישור מהסרט:

http://youtu.be/IkrhkUeDCdQ

מלב האפילה לאפוקליפסה עכשיו

לאחר הילולים ותשבוחות בסימניה לספר הנ"ל גמרתי בדעתי לקרוא אותו ויהי מה.איך ייתכן שתהיה איזושהי יצירה ספרותית טובה ומומלצת על פני כדור הארץ ואני לא אהנה ממנה ? האם לבורה ועם הארץ נהייתי האם מישהו יצביע עליי ויאמר : את! לא קראת את אחת הקלאסיקות של המאה העשרים : בלב האפילה או בתרגומים ישנים יותר: בלב המאפליה.
מה רבה היתה שמחתי למצוא את התרגום החדש ביותר של הספר הנ"ל על ידי הצמד:שלומית וייאיר לפיד, האם ובנה לספר. שילוב של קלאסיקה עם תרגום מודרני נראה לי שילוב מעניין ומפרה.
.ניגשתי למלאכת הקריאה (זאת אחת המלאכות בחיי שאני מבצעת היטב) בלב הולם ומצפה להרפתקה בלב הג'ונגל האפריקאי הקדמוני חסר המעצורים בעקבות אדם לבן הרפתקן תאב בצע שמחפש להתעשר באמצעות ניצולם המחפיר של אנשי היבשת השחורים הפיכתם על ידיו
לעבדים נרצעים וסרים למרותו של אדם שיצא מדעתו (מעניין למה) ושיגעון הבצע והגדלות מערפלים את ההגיון הישר שבו ואנושיותו. אז כן אלו המסקנות שהסקתי מהספר וזאת התמצית הכתוב הבצד האחורי של הכריכה.
אבל איפה האימה, הפחד הצמרמורת שהובטח לי? אולי לתקופתו הספר היה סנסציוני מכיוון שהוא הוריד את המסכה הצבועה של הקולוניאליזם המתחסד של המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20 של עמי אירופה ביבשת אפריקה,אבל נכון להיום לאחר שעברנו מאה שלמה של מלחמות איומות ונוראות, מהפכות ושינויים מהירים ביותר על פני כדור הארץ מאז היווצרו נראה לי הספר בלב האפילה איך לומר? קצת עלוב ומסכן. הסליחה עם מר קונרד, אם יוצא לו לקרוא את הביקורת שלי באשר הוא נמצא.
בזמן קריאת כל דף ודף והתקדמות בעלילה חשתי מין תנומה נופלת על עפעפיי והן נעצמות. חוסר ריכוז מטריד כלשהו התקבע לו בכמה מהתאים האפורים שעדיין נשארו לי הקיץ, היה לי משעמם. הקריאה עפה לה כמתוכנן (ספר של 140 דפים) התרגום של בני משפחת לפיד המוכשרים שולמית ויאיר הוא די קליל ועדכני.אולי זה התוכן, אולי זאת אני. כל הזמן שמעתי את האני הפנימי שלי המקטרג הרשע והציני אומר: אז מה? איפה המתח? כן זה נורא מה שגרם הכיבוש האירופי ליבשת השחורה אבל קונרד עושה את זה באמצעות דמויות גרוטסקיות להחריד, מרלו שנשלח להחזיר את המורד האימתני קורץ ,(בגרמנית קצר) שמסתבר שצמח לגובה של 2 מטר.כל המתים הופכים לתמונות גרוטסקיות ומגוחכות , והסצנה הסופית של שליחותו של מרלו לקוחה כמו מסינרומן זול.
לעומת הסופר הבימאי פרנסיס קופולה פורד הבימאי הגאון האמריקאי לקח את הספר ועליו ביסס את הסרט אפוקליפסה עכשו משנת 1979 . כשהסיפור של מרלו עובר למקום אחר וזמן אחר – מלחמת ויאטנם של שנות השישים, קפטן מיחידה למשימות מיוחדות (בכיכובו של מרטין שין )נשלח לתפוס את קולונל קורץ (בכיכובו של מרלון ברנדו הבלתי נשכח) שערק מצבא ארה"ב ובקמבודיה הקים לו בקרב ילידים מין צבא משלו . ישנם פרטים שהבמאי היה נאמן למקור והיו דברים שנטל לעצמו חירות ויצר את הסרט המרתק הזה עם דמיון חופשי ומשוחרר. מי שרוצה לראות משחק משובח, תמונות מחיי חיילים ממלחמת ויאטנם ,את האימה שלהם, את הפחד את העצבים הקרועים והמתוחים בג'ונגלים חורשי הפחד האלו, סצנות ונוף מרהיבים הסרט מומלץ. וגולת הכותרת המפגש בין ה"מחפש" לבין ה"מטרה" סצנה בלתי נשכחת ימצא בסרט. בספר פחות.
לפי דעתי , הלא כל כך נחשבת ולא כופה חלילה, אפשר לראות ישר את הסרט (מי שעדיין לא ראה) ולדלג באלגנטיות מעל לספר (לא הפסדתם) ומי שמתעקש לקרוא וגם לצפות אז בבקשה אפשר להשוות ביניהם. ומי שרק קורא אז אנא רוצו לראות את הסרט.
אני את שלי אמרתי.

קישור מהסרט:

http://youtu.be/IkrhkUeDCdQ