ביקורת ספרותית על שאמות. שאינני יודע מתי. שאינני זוכר. מאת יורי סלע

---

סקירה מאת פרופ. עמיה ליבליך:

קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי לגעת בספר הזה במילים. הוא מדבר אלי ברמה שמתחת למילה, תחת הרובד של תקשורת רגילה. כולו חוויה חמקמקה, כמו חלום. בעמוד 224 מצאתי את הגיבור עצמו מודה: "אני מדבר בלי סוף, בלי חוף". במקום אחר הוא מספר כיצד נאבק הגיבור, עם כל נשימה, ולו במחיר חייו, לשמור על שפיות, לא לוותר ללא-מודע. ואכן, גם אני קוראת בו כאילו משייטת בנהר, כל הזמן סוער וגועש כמו הים שליד ביתי ביום חוף זה. לנהר שתי גדות, אומר הספר, אולי בגדה השנייה מצוייה השלוה - אך אינני רואה אותה. גם בסופו של הספר הזה נשארת אצלי בעיקר חוויה של מתח וכאב, ומשאלה כי אי משם תבוא מנוחה ליגע...

הסקירה המלאה מופיעה באתר "פסיכולוגיה עברית"
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=53

» ביקורות נוספות של פסיכולוגיה עברית
» ביקורות נוספות על שאמות. שאינני יודע מתי. שאינני זוכר.