“סקירה מאת פרופ. עמיה ליבליך: קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי לגעת בספר הזה במילים. הוא מדבר אלי ברמה שמתחת למילה, תחת הרובד של תקשורת רגילה. כולו חוויה חמקמקה, כמו חלום. בעמוד 224 מצאתי את הגיבור עצמו מודה: "אני מדבר בלי סוף, בלי חוף". במקום אחר הוא מספר כיצד נאבק הגיבור, עם כל נשימה, ולו במחיר חייו, לשמור על שפיות, לא לוותר ללא-מודע. ואכן, גם אני קוראת בו כאילו משייטת בנהר, כל הזמן סוער וגועש כמו ה”

“סקירה מאת פרופ. עמיה ליבליך: קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי לגעת בספר הזה במילים. הוא מדבר אלי ברמה שמתחת למילה, תחת הרובד של תקשורת רגילה. כולו חוויה חמקמקה, כמו חלום. בעמוד 224 מצאתי את הגיבור עצמו מודה: "אני מדבר בלי סוף, בלי חוף". במקום אחר הוא מספר כיצד נאבק הגיבור, עם כל נשימה, ולו במחיר חייו, לשמור על שפיות, לא לוותר ללא-מודע. ואכן, גם אני קוראת בו כאילו משייטת בנהר, כל הזמן סוער וגועש כמו ה”