ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 בינואר, 2010
ע"י קורנליוס
ע"י קורנליוס
שואה II זה ספר מעניין בהתחלה. כמו כל הספרים של עמוס קינן שיצא לי לקרוא, הוא אוהב להתרפק בו על עברו, ועל המהות הישראלית בכל מני רבדים (צבא, קשר היסטורי, וכו'...).
כמו "את והב בסופה", גם המציאות של הספר מאוד סוריאליסטית, מאוד לא מובנת, אבל זרמתי איתה. כן הרגשתי שזה מעורר לי קצת מחשבה בתאים האפורים. ואז הגיע החלק השני מתישהו ואיבדתי את הרציפות, ואת הרעיון עצמו של הספר.
הספר מחולק לשני חלקים. החלק השני הוא ממש לא עקבי, ודיי הזוי. הכתיבה של עמוס קינן עדיין משעשעת, ועדיין זורמת מצוין, אבל הרגשתי שאני קורא בלי תכלית. הדמויות נשארו אותן דמויות, אבל כל פרק בחלק השני הוא בעצם סוג של סיפור קצר, שלא הצלחתי לקשר אותו לעלילה בחלק הראשון.
אסכם את זה בפיסקה הראשונה מתוך פרק בשם "המעיין" שמופיע בחלק השני :
"שתי ציפרי שיר מתעלסות באוויר, על גדול נחל של צואה. דבורי בר מזמזמות, רקפות פורחות, עצי תאנה גדולים עמוסים תאנים בשלות, ונחל קטן של צואה מפכה לו בין העצים והולך אל הים."
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
