ביקורת ספרותית על הבית בעמק שוקו (מנוקד) מאת שלומית כהן-אסיף
ספר טוב

---

שושון הגמד הירֹק מעמק שוקו יצא לטיל ביער לבדו בפעם הראשונה. "מתחת לכובע מחשבות יפות דגדגו את ראשו:" אני גמד ירֹק. הצפור תחשוב שאני עץ. הצב יחשוב שאני מלפפון".
לטאה תכֻלת זנב התפתלה מצחוק:
"אתה לא מלפפון ולא חסה. אתה שושון ירֹק, ואני הלטאה טיטי"."
האין זו התחלה נפלאה לטיול?
כדי ששושון ימצא את ביתם תולה אמו שלושה בלונים צהֻבים על הגג וקושרת בלון אדום בגדר. כמובן שרוח שובבה חטפה את הבלונים ושושון היה צריך למצוא את ביתו באמצעים אחרים. סיפור קצת נדוש, אבל מסופר בחן רב.
הלטאה טיטי מתגלה כעזרה גדולה, כאשר בכל נקודת משבר היא מגלגלת בלשונה מילים משעשעות ומעודדת אותו להמשיך הלאה בחיפוש. העצות של טיטי חכמות ויכולות להכנס לרפרטואר המחשבות הטובות ומפיחות האומץ של ילדים. "קום, המשך לחפש בלי פחד. הפחד מבלבל אותך." "אם תחליף את המחשבות העצובות שבראשך במחשבות יפות, תמצא את הבית." דבריה של טיטי צבועים בכחול לכל אורך הספר וכך קל להבחין בקול האופטימי שלה.
סיפור חביב שיכול גם ללמד את הילד פרק קצרצר בחשיבה חיובית.

» ביקורות נוספות של יפעת
» ביקורות נוספות על הבית בעמק שוקו (מנוקד)