ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 31 בדצמבר, 2009
ע"י קראתי-קורא-אקרא (תומר)
ע"י קראתי-קורא-אקרא (תומר)
כבר מההתחלה יש משהו מאוד מדכא בספר. המספר חולק עם הקוראים גם את מחשבותיו הכמוסות ביותר, עד לרמה של כתיבת יומן ובו מספרים דברים שלא מספרים לאף אדם אחר, גם לא לאשתך, אחיך, ההורים או המאהבת. לפעמים זה מאוד מרענן ומיוחד, לפעמים זה ממש מיותר ומוגזם.
חלק גדול מדי של הספר עוסק ביחסי הכוחות בעבודה שלו, באפשרויות הקידום, מי צריך ללקק למי.
לאורך כל הספר הציפיה שמשהו אכן יקרה, כבר כל כך נמתחת, שהקורא לא מצפה למה שבאמת קורה בסוף המפתיע.
מי שאהב 'מלכוד 22' אבל לא קרא שום ספר אחר של הלר- שלא יבחר בזה.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת