ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 בדצמבר, 2009
ע"י הלל הזקן
ע"י הלל הזקן
סיפור חיים מדהים יש לו לקירק דאגלס (איסר דניאלוביץ' בשבילכם), מגדולי שחקני הוליווד לאורכם של 4 עשורים לפחות ולבטח אחרון-אחרון המוהיקנים : אחרי מותם של כמעט כל בני דורו, כולל חברו הטוב ברט לנקסטר, משקיף דאגלס ממרום 94 שנותיו על פועלו בתעשייה ועל חייו בכלל - ויש לו ה-מון מה לספר... מי היו הוריו (עובדי כפיים עניים מביילורוסיה), איך התחיל את הקריירה, על חיבתו לרעיון הציוני ולישראל ובעיקר - שפע של פרטים פיקנטיים, "חשיפת האמת" אם תרצו, שנמסרים בנימה שאינה מסגירה את תיווכו של הביוגראף ושמזכירים את דאגלס 'שהכרנו' על המסך : חד, שנון ולא עושה חשבון לאף אחד...
גילוי נאות מחייב אותי לספר, שאני ממעריצי דאגלס : ב"ספרטקוס" של סטנלי קובריק צפיתי אולי 50 פעמים, כנ"ל ב"הטל צל ענק" וב"שבילי תהילה". אבל יותר מכל כבשה את ליבי הופעתו בסרט "דו קרב באו.קיי קורל", שם גילם את דר' האלידיי, שיכור וחולה שחפת, שבנשימת חיים אחרונה מתייצב לצד חבריו, בני משפחת הארפ, לדו-קרב הסופי. הזלתי איזו דמעה אחת או שתיים (או שבעים) על הקטע הזה...
ספר מומלץ, מאלף לפרקים ומהנה מתחילתו ועד סופו.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
