הביקורת נכתבה ביום שבת, 5 בדצמבר, 2009
ע"י dyona
ע"י dyona
קראתי סיפורים אחדים של יוסיפיה פורת בבלוג שלה בקפה-דה-מרקר והתרשמתי מכתיבתה. לכן שמחתי מאוד כאשר הגיע לידי ספרה החדש "פניצילין ועוד סיפורים".
שם הספר הוא כשמו של אחד מתשעה-עשר הסיפורים אשר בקובץ הזה. הסיפורים הם מרגשים ונוגעים, מאירים פינות רבות ומגוונות של החיים בישראל. הדמויות המרכזיות בסיפורים הן נשים בשלבים שונים של חייהן.
יש מספר מוטיבים מובילים בסיפורים :
נערה הגדלה בבית דתי קפדן ומחמיר ומבקשת לנתק את כבלי הדת, מתעמתת עם ההורים ועוזבת.
נערה הסובלת מנחת ידו של אביה אבל בבגרותה נשכחות המכות ונותר הגעגוע.
אובססיה לניקיון האופיינית לנשים שהן עקרות בית במשרה מלאה. קשר בין-דורי סבתא – נכדה. התמודדות עם הזדקנות ההורים והתדרדרותם הפיזית והמנטלית ועוד כהנה וכהנה מצבים המוכרים לנו מהחיים.
אני אהבתי והזדהיתי מאוד עם הסיפור על האישה , האם והסבתא מרובת המטלות המחליטה (בעקבות סדנת יוגה בסיני) לעשות פסק-זמן ולחיות את חייה היא. להגשים את רצונותיה מבלי להתחשב בסביבה. וגם עם האישה המוותרת על בית מסודר וחיי נוחות כדי לממש אהבה סוערת.
יש בסיפורים תמונות מהווי החיים בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה, שנות הקשיים והצנע. יש יחסים בין דתיים וחילוניים, בין אשכנזים ומזרחיים, בין יהודים לערבים בחיפה המעורבת ומוזרויות של ניצולי שואה. יש בסיפורים תמימות ילדותית בצד בגרות ומבט מפוכח של אישה בשלה.
היו סיפורים שהצטערתי שנגמרו מאחר ורציתי לדעת עוד על הדמויות ומה קרה להן בהמשך. אולם, זה טיבו של הסיפור הקצר שהוא לוכד תקופה מסוימת, מאיר אותה ומשאיר את ההמשך לדמיונו של הקורא הסקרן.
יש למחברת שפה קולחת, דימויים מקוריים ויפים ומבט רענן על נושאים מוכרים ונדושים. זהו ספר הביכורים של יוסיפיה פורת שנולדה בחיפה לפני ששים וחמש שנים. היא אם לשלושה, סבתא לתשעה ומתגוררת כיום בנהרייה.
אהבתי את הסיפורים ואני ממליצה עליהם בחום !
0 הקוראים שאהבו את הביקורת