הספר מתחיל בצורה איטית וניסיתי כמה עשרות דפים לתהות על קנקנו ומה יש מעבר לסיפור המאוד פשוט שמוצג לקורא.
רק בסיפור ההתאהבות של הדמות המספרת, ליאורה, ואבשי, גם אני התאהבתי בסיפור ובספר.

זה סיפור על משפחה שצומחת כמשפחה וכיחידים בה מאז שנות החמישים (ואפילו עוד קודם היכרות הורי המשפחה) ועד המאה ה-21, כל אחד מבני המשפחה עם הסיפור שלו כאשר תמיד יש יותר ממה שנראה לעין, גם לבני המשפחה הקרובים. הסיפור ש

צל האזדרכת
<mark>יוסיפיה פורת</mark>
255 עמודים

צל האזדרכת הינו ספר למבוגרים מאת הסופרת, בתחילת הקריאה מורגש בהחלט בוסר פרי (הספר) אך בהמשך הקריאה כשמכירים את הנפשות הפועלות מתחיל הפרי להבשיל וטומן בחובו הבטחה לפרי בשל ועסיסי, לסיפור מעניין ולקריאה מהנה.
הסיפור מסופר בגוף ראשון מפי הבת ליאורה שהינה הרביעית מבין חמשת ילדי משפחת פלדמן.
תהיתי האם זהו סיפור חייה של הסופרת? או שמא סיפור על משפחה ממוצעת בתקופ

רעיה לביא, אם וסבתא, טסה את כל הדרך הארוכה למלבורן שבאוסטרליה על מנת לפגוש את בנה ומשפחתו אשר עזבו את הארץ שנה קודם לכן. הגעגועים העזים והרצון לשמור על קשר עם הנכדה, גורמים לרעיה לעזוב את אורי בעלה לחודשיים תמימים, חרף התנגדותו, ולטוס לקצה השני של העולם כדי לא להיות "סבתא של טלפונים, דוא"ל וסקייפ".

בשפה עשירה וקולחת מתארת המחברת, <mark>יוסיפיה פורת</mark>, את הקשרים המחודשים הנרקמים באוסטרליה בין רעיה לבין

קראתי סיפורים אחדים של <mark>יוסיפיה פורת</mark> בבלוג שלה בקפה-דה-מרקר והתרשמתי מכתיבתה. לכן שמחתי מאוד כאשר הגיע לידי ספרה החדש "פניצילין ועוד סיפורים".

שם הספר הוא כשמו של אחד מתשעה-עשר הסיפורים אשר בקובץ הזה. הסיפורים הם מרגשים ונוגעים, מאירים פינות רבות ומגוונות של החיים בישראל. הדמויות המרכזיות בסיפורים הן נשים בשלבים שונים של חייהן.

יש מספר מוטיבים מובילים בסיפורים :
נערה הגדלה בבית דתי קפדן ומחמ

כסבא לנכדים החיים בחו"ל, הגעתי למסקנה כי אין מקרה אחד דומה למשנהו.
הסבתא בסיפורנו נוסעת לאוסטרליה לבקר את נכדתה בנה וכלתה. היא מציגה בספר מספר נושאים:
התאקלמות לסביבה והתרבות החיצונית, במקרה זה האוסטרלית ..
התאקלמות למשפחה שעזבה ועכשיו הם חיים אחרת ממה שצפתה.
והכי חשוב הטמעה שלה את העובדה כי יש יישות משפחתית אחרת ושונה.
אם יש ביקורת, חשדנות ופגיעות הן הדדיות, גם היא כלפי הבן ומשפחתו וגם לפי

'צל האזדרכת' הוא סיפור משפחתי. עלילתו מתמשכת משנות החמישים ועד ימינו. השפה יפה והעלילה מרתקת. החלק הראשון של הספר מתייחס לנדודיה של המשפחה בין חיפה וברחבי הגליל המערבי. כיליד חיפה התחברתי מאד לתיאורי המקום והאווירה המאוד אותנטיים. העוני, חיסרון הכיס המעבר בין העיר לכפר. הקושי של ההורים לקבל את החופש ביחסי האישות, וגילויי החיבה הפומביים. הרגשתי כאילו המחברת מספרת הסיפור המשפחתי שלי . הקטע השני מתיי

הספר הזה הזדמן לידי במקרה שכן אינו נמכר בחנויות אלא בהפצה עצמית. הסופרת היא מכרה של בן זוגי וכאשר סיפר לה על הקבוצה שלנו, היא העניקה לי את הספר במתנה.
נהניתי מאד מהספר, הוא כתוב בשפה יפה וקולחת. סיפור מעניין ומציאותי.
מסופר על רעיה, אישה ישראלית, שבנה יונתן עזב את הארץ עם אישתו וילדתו ועבר לגור במלבורן שבאוסטרליה.
רעיה, מלאת געגועים לבנה ולנכדתה, לא ראתה אותם כבר כשנה, מחליטה לטוס לבקרם לבדה מש