ביקורת ספרותית על ביקורת התרבות החילונית מאת פרופ' אליעזר שביד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 בספטמבר, 2009
ע"י יוֹסֵף


אליעזר שביד פרופסור באונ' העברית, מבקר את תרבות המערב, בעיקר זו המכונה 'פוסט מודרנית', בארבע מסות מעמיקות ביותר. המסות כתובות ברציפות שיטתית אך עומדות גם כל אחת בפני עצמה. אין להתבלבל, הביקורת לא 'מוציאה' את הדתיים באור חיובי כיון שהביקורת מכוונת כנגד הציווליזציה המערבית, שגם האדם הדתי נתון ומושפע ממנה בעל כורחו או ברצונו.
המסה הראשונה עוסקת בהבדל בין התרבות המודרנית-הומניסטית לזו הפוסט מודרנית (שהיא גם פוסט הומניסטית לדעתו) ביחס להיסטוריה. בעוד שהראשונה העמידה את הלימוד והתודעה ההיסטורית-פילוסופית במוקד והיא ששימשה כמצע לערכים לאידאולגיה ולתרבות. בעידן הפוסט מודרני ההתמקדות היא בתרבות העכשיו תוך התנתקות ממורשת העבר הן הדתי והן ההומנסיטי.
המסה השניה עוסקת בשיבה אל הטבע שאפיינה את המהפכות של העת החדשה (הרנסנס הרפורמציה וההשכלה) ואת ראשית החילוניות, ההתמקדות בארצי, בהומני, באדם ובאושרו, ולבסוף לאחר מלחמת העולם השניה בפרץ של קדמה טכנולוגית, השיבה אל הטבע הפכה לניצול הטבע ורתימתו למילוי תרבות שפע השואפת למחוק זהויות לאומיות וערכים מוסריים.
המסה השלישית מרתקת במיוחד כאשר שביד מראה שהאלילות המקראית לא נעלמה אלא הוחלפה בהערצת הטבע ומשאביו, אך לא כשלעצמם אלא כמספקי צרכים אנושיים נמוכים. הגלובליזציה הנשענת על המכנה המשותף הנמוך של האדם, כסף מין ואוכל, מייצרת את האלילים המודרניים: כוכבי בידור, רוק, ספורט, מדענים פוליטיקאים אנשי תקשורת ועוד. המסה הזו מבריקה במיוחד ואולי הטובה מבין הארבע.
המסה הרביעית עוסקת בשינוי שעברו מדעי החברה והמדינה בעידן הפוסט מודרני בנטישת המחקר המעמיק והמורכב לטובת סטטיסטיקות ושאלונים רדודים. ובהפיכת מדעי החברה למדע מדוייק המייחס לאדם כאל אובייקט אחד מתוך רבים ולא כאל סובייקט בעל שאיפות ערכים וצרכים.

זהו לא ספר קל לקריאה, שביד הוא מעמיק מאוד כתיבתו מופשטת, והקריאה בספר דורשת ריכוז מירבי וקריאה איטית. אבל מי שישקיע מזמנו לקריאת הספר יגלה עומקים וניתוח פילוסופי מרתק על התרבות שלנו.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ