גיבור העידניםברנדון סנדרסון2נשברתי... בעמוד 477 מיגע, ארוך, חוזר על עצמו הרבה מהומה על שום מה, שום כלום
חוש השלג של העלמה סמילהפטר הוג5נפלא להכיר עולם כה שונה משלנו- שלג, קור, קרח וחיים שלמים סביב. מפתיע כמה חום , הומור, סקרנות, נחישות נמצאים שם מתחת לפרוות של אנשי צפון. ספר כתוב בצורה מעוררת השתאות, אני בד״כ לא אוהבת ספרי מתח שמתחילים במוות וגם כאן זה די הפריע לי אבל אי אפשר היה להניח לספור והמשכתי לקרוא כי הקריאה היתה מענגת, חכמה, פיוטית כל מה שצריך בספרות. נכון שהסוף שוב הרגיש כנפילה יחסית לרמה הכללית של הספר , ולא כל הפרטים נסגרים עד הסוף המדויק אבל שווה להגיע עד שם.
הנערה עם רגלי הזכוכיתאלי שו4קניתי את הספר לקריאה בחופשה בגלל העטיפה וכמובן בגלל ביקורת חמה מניו יורק טיימס, מתברר די מהר שזהו בהחלט לא ספר קיץ ולא ספר לחופשה,קל יותר לדמיין עת עצמי קוראת אותו מכורבלת בשמכה עם תפיפות גשם בחוץ. זו היא אגדה אפלה אך גם תמימה. הרבה שברון לב, אי אושר. אהבתי את כל היצורים המופלאים שנוכחים באגביות בעלילה : פרות מעופפות זעירות וגם היצור שבמבטו הלבן הופך כל דבר לזכוכית. יש משהו מיוחד עם צילום ומי שמתעניין בתחום ימצא כאן עומק מיוחד, הרגשתי זאת אבל בטח לא הבנתי את הכל . ובעצם את כל השאר לא ממש אהבתי : כל הדמויות הסבוכות בעברם שלהם, יחסים קורבניים עם ההורים, אהבות לא ממומשות ולכן נצחיות אך גם אובססיביות.
באר האלוהותברנדון סנדרסון2הספר ממש ייגע אותי, חוזר על אותם מחשבות והתלבטויות הלוך ושוב ולא קורה הרבה. חלש אבל אי אפשר שלא לקרוא למי שאהב את הספר הראשון
אינקרסרוןקתרין פישר3ספר פנטזיה טוב, הזכיר לי את אלנטריס . הדבר היחד שחסר לי ( ובגלל זה הדירוג כמוך יחסית) זה רגש, ״ אדישות״ ו׳שליטה עצמית״ הם שחקנים ראשיים בספר זה , היה לי קשה להתחבר לדמויות שלבם לא מתחמם בשום שלב.
ג'מילהצ'ינגיס אייטמטוב11כמה שהתגעגעתי לסיפור יפה ופשוט, נזכרתי בילדות, הלוואי יכולתי למצוא את הספר ברוסית. מחשבה אחת שמלווה אותי מהספר: האהבה נמצאת בפנים עוד לפני המפגש , ניזונה מהטבע ומאהבת ארץ, משירים וצבעים, זה הלך נפש, זו דרך לחיות.
הבחירהאלי קונדי2מאוד מזכיר את ״ המעניק״ של לורי לויס הישן והטוב וגם משהו מ״1984״ ,אין שום בסורה חדשה ברעיון של משטר עתידני נוקשה ומינימליסטי, אבל הסיפור בכל זאת נוגע ללב. מרגישים ששאלה של ״ חופש״ ו״בחירה״ עמוקה ובוערת אצל הסופרת וגם האהבה ל״מילה״ ול״כתיבה״ ממש מרגשת. ספר נוער טוב
עלמארוני אשכול7לרוץ לקנות ! לא רק לקרוא , אלא לשמור לילדים שיקראו לכשיגדלו... עולם דמיוני קסום, שונה ופיוטי להפליא. כבר בעמודים הראשונים הוקסמתי מעדר עיזאות שנותנות חלב ורדרד ומגדלות שערות משי נהדרות מהן ״נרקמים״ ספרים ע׳ עמים יודעי קרוא ורקום... סיפור אגדה ואין ספור אגדות שזורות בו. תפגשו ״ לוויתם״ ו״יונאות״ דואר ונערה אמיצה עלמא וכמובן התמודדות עם רוע, אבל בדרך כל כך אחרת. תיהנו!
מומחית באומנות המוותאריאנה פרנקלין0הרגש העיקרי שעלה בי הוא דחיה. אני תוהה למה שמשהו ירצה לכתוב ספר כזה, איזו מוזה מעוות ביקרה אצל הכותבת ואם אתאלם מהדחיה האישית שלי מהצורך בתיוארים קשים גם האותנטיות ההיסטורית נראת לי שנויה במחלוקת,הלך הנפש של רוע ומיניות וכנגד זה עצמיות הנשית נראים לי מאוד מודרנים ולא מתאימים למאה ה12 של אירועי הספר, כך שמכל הבחינות הספר גרוע.
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני8סיפור מקסים, מרגש ונוגע ללב. על אומץ רב של נערה צעירה, המנסה לשרוד יחד עם אמה לאחר שאביה מת והותירן לבדן. כמה כח רצון היה לה בכדי להצליח, היא עשתה המון, עברה הרבה, ותמיד הייתה נחושה להיות הטובה ביותר. הכי חשוב שתמיד היא דאגה לאמה יותר מאשר לעצמה. היא וויתרה על המון בחייה. הרגשתי כל משך העלילה שהנערה מסכנה מאוד, ובמקביל חזקה ואמיצה. סיפור יפה, עם המון צבע.. אהבתי, מומלץ.
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני6ספר מקסים. סיפורה של נערה כפרית שחייה וחיי אימה משתנים לאחר מות האב. אין מי שידאג לפרנסתן ולבסוף הן מוצאות את עצמן בעיר גדולה וגם שם חייהן הן מאבק תמידי של השרדות. בזכות כישורי אריגת השטיחים הן שורדות ואז שוב נופלות לתהום העוני וכן הלאה. מאבק הנערה לשמור על עצמאותה בעולם של גברים ושל מעמדות וייחוס - מעורר הערכה. סיפור מרגש המתובל באגדות ומשלים המלמד על מנטליות שונה וחיים מטלטלים. יש בספר תאורים מקסימים על עולמם של אורגי השטיחים, בחירת הדוגמה, בחירת הצבעים, החוט וכד' - עולם מופלא שלא הכרתי. מומלץ מאוד.
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני5בין שלל סיפוריי איראן במאה ה21 ונשים בודדות ברעלות נחמד למצוא סיפור המספר את סיפורה של אישה עלובה לפני כמה מאות שנים העושה את הבלתי אפשרי והופכת מיתומה חסרת כל לבעלת בית חרושת קטן לייצור שטיחים. אשר לומר בצורה קלישאתית שהספר נטווה כמו שטיח פרסי מוצלח, ובאמת הספר נקרא כמעט מכרך אל כרך. הבחנתי ש94% מקוראיי הספר הם בכלל- קוראות. לדעתי הספר מופלא עבור שני המינים.
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני3סיפור מסע עשיר ומרגש גם פיזי וגם נפשי של נערה ילדה בעלת אופי חזק, בפרס של המאה ה17, וטלטלה בן עבדותה לעצמאותה בזכות חריצותה עקשנותה וכל זאת בתיאורי המזרח. ספר יפה ומומלץ
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני3אהבתי הספר מעביר את המראות בצורה כמעט חזותית. כשאני נזכרת בו אני נזכרת בשוק הצבעוני המלא בשטיחים מפוארים ובתבלינים השונים.
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני3קראתי את הספר ביום אחד מרוב שאהבתי את סגנונו . הספר מספר על בחורה פרסית עניה ואיך הייתה נחושה בדעתה להצליח ספר נהדר להעביר את יום הכיפור ....
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני2הטעם שלי בספרים... לקחתי את הספר שוב מהמדף בספרייה העירונית אני אהבתי ואוהבת את הספר הזה על נשים על עולם אחר על תקווה יצירה זהו סוג סיפורת אליו אני מתחברת...
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני2לאחר קריאת הספר, אפשר להבין את עבודת הפמיניסטיות. בימים אלו, עדיין קיימת אותה דריכה על הנשים המוסלמיות שנעקרה מהן הזהות האישית. מאבק נשות המערב הצליח. מי ייתן וגם הנשים המוסלמיות תצלחנה במאבק הפמיניסטי. הספר יפה וטוב לקריאה.
דם הפרחיםאניטה אמיר-רזוואני2הספר בנוי כמעשה טוויתו של שטיח. שורות שורות של חוטי צמר צבעוניים דקיקים שרק אחרי זמן מה ולקיחת צעד לאחור, רואים את הדוגמא, ונחשף מעשה האומנות-אמנות. הספר הוא פמינסטי ומתרחש בתקופה שעדיין המושג לא היה קיים. ילדה-נערה-אישה שחולמת, שרוצה, שמעזה בעולם בו לנשים אסור לעשות את כל אלה. מעשיה גורמים לה לסדרה של מפלות כמעט עד לנקודת אל חזור.אך היא לא מוותרת. חוזים בכוכבים, מגידי עתידות, רוקחי שיקויים ומספרי אגדות מובילים את האדם הפשוט, הלא משכיל, בספר בדרכיהן הפתלתלות של החיים. מצד אחד כאיום נורא על חייו ועל קיומו ומצד שני מביאים תקווה ומזור. הקריאה קולחת ומאוד מהנה.