ביקורת ספרותית על דקלי הפרא מאת ויליאם פוקנר
ספר בסדר

---

כנראה שפוקנר הוא סופר גברי מדי בשבילי או דרומי מדי...אני לא יודעת מה הסיבה - הספר היה בשבילי איטי להחריד. לאחר שלמדתי עליו וקראתי את אחרית הדבר הבנתי אותו טוב יותר, יש לו מבנה ייחודי של עלילות מקבילות (הפרקים של שתי העלילות המקבילות מופיעים לסירוגין בזה אחר זה) והוא מעורר מחשבה בהקשר של החברה המודרנית ומיתוס האהבה הרומנטית, אבל...הקריאה מפרכת. מתחיל טוב ואז משהו קצת נתקע לי. אני בד"כ מתאהבת גם בספרים שלא ממש אהבתי מקריאה ראשונה כל עוד אני לומדת להכיר את הרעיונות שמאחוריהם ולהבין אותם יותר לעומק ובמקרה הזה כאמור יש רעיונות יפים, יש מחשבה, יש מסר...אבל הביצוע היה מעייף למדי. כך שאאלץ להסתפק בציון בינוני (בקנה המידה שלי, כן? פוקנר ממש לא זקוק ל"ציונים" שלי :)).

» ביקורות נוספות של נטעלי
» ביקורות נוספות על דקלי הפרא