ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 באוגוסט, 2009
ע"י קורנליוס
ע"י קורנליוס
אני מעריץ גדול של ספרות פוסט-אפוקליפטית. לרוב ספרות כזו נכנסת לז'אנר של מדע בדיוני.
הבעיה היא שקורמאק מק'ארתי אינו סופר מדע בדיוני. לא מעניין אותו ממש מה גרם לאותה אפוקליפסה, איזו טכנולוגיה, איזו אידאולוגיה.
הסתקרנתי לגבי הספר הזה כי הוא זכה בפרס פוליצר, כי הסופר עצמו נחשב כסופר מעולה (זהו הספר הראשון שלו שאני קורא), ושוב - כי זה ספר שמתאר מציאות פוסט אפוקליפטית.
הסיבה היחידה שהספר הזה אינו בזבוז של זמן (על פי הגדרות הציונים באתר) בעיני הוא כי הוא בהחלט מתאר בצורה נהדרת את המציאות שלאחר השואה שהתחוללה בעולם. המציאות האפרורית, המאוד קודרת וחרוכה. באמת תיאורים מושלמים.
אבל חוץ מזה ? מדובר על מסע מייגע של אב ובנו, בחיפוש אחר... לא יודע. גם הספר עצמו לא ממש מציין. "האנשים הטובים". הרקע לאותה אפוקליפסה ? לא ידוע. לי אישית זה היה מאוד חסר. מאוד קיוויתי שמתישהו אגלה מי הרס את העולם ואיך. אבל שוב - זה כי לי יש את הטעם האישי שלי.
הספר דיי חוזר על עצמו - וזה לפי דעתי מכוון. בעולם שאין בו כלום - גם אין הרבה מה לעשות חוץ מללכת. התיאורים בספר דיי הולמים את מה שלדעתי היה קורה באותו מצב - הקניבליזם היא דוגמה בולטת לכך. חוסר אמון מוחלט. כשאין תרבות, אין על מי לסמוך ממש (ואולי גם כשיש תרבות ?).
הסגנון שכלל מיעוט בפיסוק ובמרכאות גם הציק לי, אבל יש הרבה ספרים כאלה. זה סתם עוד משהו שהוסיף למועקה.
הסוף היה מרגש, אבל למען האמת - כל כך חיכיתי לסיים את הספר, שההקלה מכך גברה על העצב שבסוף.
לסיכום - באמת תיאורים נהדרים של עולם לאחר חורבן. אני חושב שלקחתי מהבחינה הזו משהו. מעבר לזה - באמת שלא הוסיף לי יותר מדיי. ואם לא היה לסופר הזה אחלה כישרון לתאר את המציאות בצורה צורבת - זה היה גם בהחלט בזבוז של זמן.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת