הקמעמארק קורזם2הקמע מאת מארק קורזם ספר חובה !!!!!!מבוך של זכרונות אודות ילד יהודי שנמלט לבדו כשיחידה נאצית פשטה על הכפר, ברח ליערות שם גילתה אותו כיתת חיילי אס אס לטבים והפכו אותו לקמע שלהם במשך המלחמה העניקו לו מדי צבא והוא הצליח לשרוד את המלחמה האיומה ולהפנים את יהדותו.... רק בגיל שישים מספר לבנו ההמום את עברו ויחד חוזרים לחקור את עברו המזעזע...אי אפשר להניח את הספר לשניה (גם לא לשבריר שניה)
בית הקופיםואנסה וודס0חמישה כוכבים לספר כל כך יפה ..... מעקב אחרי קופים בקוסטה ריקה,מעלות השחר עד השקיעה..מרתק עד כמה הקופים דומים לאדם או אולי האדם דומה לקוף..תקראו ותחליטו....
בזה הביתאורנה לנדאו1קראתי את הספר ולא יכולתי להניחו מהיד...ההתמודדות של אם עם בנה השונה כל כך מאחיו הבכור ...וההשוואות בניהם... בן אחד היא מעודדת ואוהבת וגאה בכל השגיו כשהשני נרמס תחת לשונה החריפה...עד לאובדן שליטה מובהק והשלכת חפץ שפוגע בעיינה ובנפשה.. בצורה כל כך אמינה ומדוייקת כותבת לנדאו את סיפרה בזה הבית..ואני ממליצה בחום..
סטונרג'ון ויליאמס2ספר יפהיפה.... זורם קולח כייף לקרוא אותו בלי הרבה התחכמויות.. ספר של פעם... כמו שאומרים על משהו כשמתגעגעים לטעם האמיתי....
יונים בטרפלגרסמי מיכאל4סמי מיכאל סופר אהוב עליי במיוחד,יודע להכנס ללב האדם.. בעדינות,בלי לפגוע בשום עם מתאר את זאב שחונך בישראל למשפחה ניצולת שואה,נושא ערכים טוב לב ונאמנות, ומצד השני את המשפחה הפלשתנאית החמה הסובלת הפצועה..אנו רואים וקוראים על המצב הקשה הזה שאין בו שום תיקווה לגישור מידי יום בתיקשורת והספר חותם בסוף מר....לאורך כל הספר פחדתי שהגיבור ישנה את עורו ויבגוד במאמציו יחזור למשפחתו, מולידו...אך השכיל המחבר לסיים באלגנטיות עצובה את הסיפור.....
חשד לשיטיוןמאיה ערד0כתבתי בפורום ביקורת לספר אחרי שקראתי כמעט ממחציתו... בהתחלה מאד מאד השתעממתי, כמה חופרת הדמות המרכזית, ודי, מספיק יש כאלה בסביבתנו הבורגנית....אך לאט לאט בצורה משכנעת לחלוטין מצליחה הסופרת לגעת בנקודות רגישות אנושיות שבהחלט גורמות לנו לחבב אותה ...לקרוא ולא לפספס...
ג'ירפה לא עפהרינה פרנק מיטרני1סליחה על הביקורת הקשה פשוט ביזבוז זמן, רציתי ספר קליל אחרי שקראתי לבד בברלין, ובהחלט אהבתי את סיפרה המצחיק שנון כל בית צריך מרפסת מהרתי לקנות את גירפה לא עפה קראתי את כל הספר והתבעסתי קשות
עד שיום אחדשמי זרחין2מאד מזכיר לי את אותו שלומי מככוכבים של שלומי פלוס הדקדוק הפנימי של גרוסמן, הדמויות התערבבו לי בראש משני הסרטים הגדולים....
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'8הספר הגיע אליי במקרה, לא ציפיתי להרבה כיוון שמעולם לא שמעתי על הסופרת ולא על הספר. הכתיבה מרתקת והעלילה מעניינת. מילנה בת השלושים היא אישה עם לב של ילדה. מילנה מספרת בגוף ראשון את סיפורה, זה סיפורה של אישה-ילדה. הקורא יראה את הצד הבוגר של הסיפור בעוד הסיפור מסופר מנקודת מבטה של ילדה. אותי הוא לא שיעמם לרגע. קראתי אותו ביומיים לפני כעשר שנים במילואים. מומלץ. קראתי ספרים נוספים של לידיה ז'ורז אך זה הטוב שבהם.
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'7ספר נוגע ללב, על התמימות שאנשים מאבדים כאשר מתבגרים. כל כך עצוב לגלות שהתבגרנו ושבתוכנו יש את כל המחסומים התרבותיים, המעמדיים ... תמיד חושבים מה יגידו עלי אם... אני חושבת שהספר מספר סיפור על ארץ אחרת ותרבות אחרת אבל מצליח לחשוף את הצביעות והאינטרסנטיות שבכל מקום
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'3שאלתי את הספר מהספריה כאשר המידע היחיד שקבלתי לגביו הוא שהוא ספר כבד או אפילו קשה. היות שאינני נרתעת מספרים קשים והם מהווים עבורי אתגר לקחתי את הספר ללא היסוסים. אני נאלצת להודות כי לא התחברתי לספר למרות מאמציי. אני תולה את הקושי שלי בסגנון הכתיבה המיוחד של הסופר, אולי הבעיה טמונה בתרגום , אינני יודעת בוודאות מה בדיוק הפריע לי ,ייתכן אף בשמות המרובים בספר שהקשו עלי להתקדם ולזרום הלאה. די מתסכל אותי להפסיק ספר עוד בשלבים המוקדמים שלו עם זאת למדתי להתחבר לתחושותיי ולעשות זאת ולו כדי להעניק לעצמי חוויות קריאה נעימות יותר. ספר אמור לגרום הנאה , איזשהו פסק זמן והפוגה כיפית ולא סבל מתמשך.
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'2כמה אהבתי את הספר, את מילנה עם הנפש הענוגה והאוהבת כנגד בני המשפחה החרדים ל"שמה הטוב" של המשפחה ולא למילנה. כמה צער הרגשתי עם כל טלפון שלה שנשאר ללא מענה אל בן דודה, היופי הפנימי שלה כובש אותי כקוראת, יש הרגשה של רצון לחבק אותה ולהיות לצידה. כמה כאב חשים לגילוי הטיפול שהיא חוותה מבני המשפחה. ספר מופלא המאדיר את רגש האדם באשר הוא.
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'1יצירת מופת, אין ספק. הספר נע בקצב משלו ומכתיב לך את שלך. יש קטעים שנעים לאט מאוד, שגם אם תרצה לרוץ איתם זה מאוד קשה עד בלתי אפשרי. זה ספר עם מקצב משלו, שהוכתב ע"י הסופרת והועבר לקורא. השינויי קצב יוצרים חוסר נוחות אצל הקורא וגורמים לו לנוע בחוסר נוחות מסויימת, אבל עניין רב בכתוב. אחד הספרים היפים והמתמשכים מבחינתי ללא ספק.
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'1מי יכול שלא להתאהב במילנה שהיא "לא בת עשר ולא בת עשרים" ,אשה רפת שכל ,כנראה,העומדת בפני דילמה גדולה.סבתה עוברת מן העולם בנסיבות מסתוריות והכל נופל עליה שכן כל בני משפחתה המורחבת נמצאים ברחבי העולם בנופש.לאחר הלוויה היא מתחבאת בבית החרושת שהיה בבעלות משפחתה ועתה גרים בו משפחה מורחבת של מהגרים מאפריקה. כשמוצאים אותה המהגרים הם נוהגים כלפיה בחביבות ואף מתעקשים להסיע אותה חזרה לביתה אף שיש ברשותה רכב(כדי שלא תהיה לבד...)בן המשפחה הנבחר למשימה הוא אנטונינו האלמן שיש לו "אשה מתה וחברה חיה" אך כבר בשלב זה ניצתת האהבה. הספר כתוב בצורה יוצאת דופן עם הרבה הרבה פרטים קטנים על הנוף,מזג האוויר וכדומה ובמשך הקריאה ניראה שכל פרט מוסיף ליצירת האווירה המתאימה לכל סצינה. בסיפור יש עליות וירידות אך אני הרגשתי בכל שלב סימפטיה עמוקה למילנה.יש בספר טווח רחב מאוד של רגשות ופעולות אנושיים ,שליליים וחיוביים הבונים בצורה מאוד רגישה מבנה המוביל את הקורא לקראת השיאים הלא בהכרח צפויים. הספר מומלץ על ידי בחום.
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'0קניתי את הספר הזה כי על הכריכה שלו כתוב שהוא משתווה באיכותו רק לאלה תולדות של אלזה מורנטה. אלה תולדות הוא ספר שאזכור כל חיי, הוא יצירת מופת והיה חוויה יוצאת דופן בשבילי. הרוח שורקת בעגורנים הוא ספר שקראתי בכח את מאתיים העמודים הראשונים שלו בערך, אחר כך היה קצת יותר מעניין אני מודה שמכאן והלאה יותר התחברתי לדמויות אבל עדיין ספר כבד בעיני ולא הצליח להגיע אלי באמת.
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'0בקלות ניתן להזדהות עם הגיבורה, ואף להתאהב בה, על אף כי הספר מתפתח באופן קשה ואיטי ומרומז יתר על המידה. המון קצוות בלתי סגורים, ומיני סיפורים בלתי גמורים שאינם מתחברים- לא חובה.
הרוח שורקת בעגורניםלידיה ז'ורז'0לא היה לי סבלנות אליו כך שנעזב באמצע. יש לי הרגשה שהוא יכול להיות טוב אך הוא לא מתאים לי ברגע זה