הספר הגיע אליי במקרה, לא ציפיתי להרבה כיוון שמעולם לא שמעתי על הסופרת ולא על הספר. הכתיבה מרתקת והעלילה מעניינת.
מילנה בת השלושים היא אישה עם לב של ילדה. מילנה מספרת בגוף ראשון את סיפורה, זה סיפורה של אישה-ילדה. הקורא יראה את הצד הבוגר של הסיפור בעוד הסיפור מסופר מנקודת מבטה של ילדה. אותי הוא לא שיעמם לרגע. קראתי אותו ביומיים לפני כעשר שנים במילואים. מומלץ. קראתי ספרים נוספים של לידיה ז'ורז אך זה הטוב שבהם.

ספר נוגע ללב, על התמימות שאנשים מאבדים כאשר מתבגרים. כל כך עצוב לגלות שהתבגרנו ושבתוכנו יש את כל המחסומים התרבותיים, המעמדיים ... תמיד חושבים מה יגידו עלי אם...
אני חושבת שהספר מספר סיפור על ארץ אחרת ותרבות אחרת אבל מצליח לחשוף את הצביעות והאינטרסנטיות שבכל מקום

שאלתי את הספר מהספריה כאשר המידע היחיד שקבלתי לגביו הוא שהוא ספר כבד או אפילו קשה. היות שאינני נרתעת מספרים קשים והם מהווים עבורי אתגר לקחתי את הספר ללא היסוסים. אני נאלצת להודות כי לא התחברתי לספר למרות מאמציי. אני תולה את הקושי שלי בסגנון הכתיבה המיוחד של הסופר, אולי הבעיה טמונה בתרגום , אינני יודעת בוודאות מה בדיוק הפריע לי ,ייתכן אף בשמות המרובים בספר שהקשו עלי להתקדם ולזרום הלאה. די מתסכל אותי להפסיק ספר עוד בשלבים המוקדמים שלו עם זאת למדתי להתחבר לתחושותיי ולעשות זאת ולו כדי להעניק לעצמי חוויות קריאה נעימות יותר. ספר אמור לגרום הנאה , איזשהו פסק זמן והפוגה כיפית ולא סבל מתמשך.

כמה אהבתי את הספר, את מילנה עם הנפש הענוגה והאוהבת כנגד בני המשפחה החרדים ל"שמה הטוב" של המשפחה ולא למילנה. כמה צער הרגשתי עם כל טלפון שלה שנשאר ללא מענה אל בן דודה, היופי הפנימי שלה כובש אותי כקוראת, יש הרגשה של רצון לחבק אותה ולהיות לצידה.
כמה כאב חשים לגילוי הטיפול שהיא חוותה מבני המשפחה.
ספר מופלא המאדיר את רגש האדם באשר הוא.

יצירת מופת, אין ספק. הספר נע בקצב משלו ומכתיב לך את שלך. יש קטעים שנעים לאט מאוד, שגם אם תרצה לרוץ איתם זה מאוד קשה עד בלתי אפשרי.
זה ספר עם מקצב משלו, שהוכתב ע"י הסופרת והועבר לקורא.
השינויי קצב יוצרים חוסר נוחות אצל הקורא וגורמים לו לנוע בחוסר נוחות מסויימת, אבל עניין רב בכתוב.
אחד הספרים היפים והמתמשכים מבחינתי ללא ספק.

מי יכול שלא להתאהב במילנה שהיא "לא בת עשר ולא בת עשרים" ,אשה רפת שכל ,כנראה,העומדת בפני דילמה גדולה.סבתה עוברת מן העולם בנסיבות מסתוריות והכל נופל עליה שכן כל בני משפחתה המורחבת נמצאים ברחבי העולם בנופש.לאחר הלוויה היא מתחבאת בבית החרושת שהיה בבעלות משפחתה ועתה גרים בו משפחה מורחבת של מהגרים מאפריקה. כשמוצאים אותה המהגרים הם נוהגים כלפיה בחביבות ואף מתעקשים להסיע אותה חזרה לביתה אף שיש ברשותה רכב(כדי שלא תהיה לבד...)בן המשפחה הנבחר למשימה הוא אנטונינו האלמן שיש לו "אשה מתה וחברה חיה" אך כבר בשלב זה ניצתת האהבה. הספר כתוב בצורה יוצאת דופן עם הרבה הרבה פרטים קטנים על הנוף,מזג האוויר וכדומה ובמשך הקריאה ניראה שכל פרט מוסיף ליצירת האווירה המתאימה לכל סצינה. בסיפור יש עליות וירידות אך אני הרגשתי בכל שלב סימפטיה עמוקה למילנה.יש בספר טווח רחב מאוד של רגשות ופעולות אנושיים ,שליליים וחיוביים הבונים בצורה מאוד רגישה מבנה המוביל את הקורא לקראת השיאים הלא בהכרח צפויים. הספר מומלץ על ידי בחום.

בקלות ניתן להזדהות עם הגיבורה, ואף להתאהב בה, על אף כי הספר מתפתח באופן קשה ואיטי ומרומז יתר על המידה. המון קצוות בלתי סגורים, ומיני סיפורים בלתי גמורים שאינם מתחברים- לא חובה.

לא היה לי סבלנות אליו כך שנעזב באמצע. יש לי הרגשה שהוא יכול להיות טוב אך הוא לא מתאים לי ברגע זה

הספר כתוב טוב הסיפור מעניין, אבל מעט מעייף והדוברת בספר נשארת בלתי מובנת עד סופו. ובכל זאת מומלץ.