תפוחים לעולם לא נופליםליאן מוריארטי0ספר נהדר - ממליצה על גרסת המקור (אפשר באאודיובוק).השפה של מוריארטי יפה ומשעשעת, דברים שהסתפספסו בתרגום מוציאים את רוב הכיף.
הצמה של סבתאאלינה ברונסקי6הספר מציג סבתא נרקיסיסטית וחרדתית שמקדישה את כל כוחותיה לשליטה בלתי-פוסקת בנכדה. היא חונקת אותו רגשית ופיזית - לא נותנת לו לנשום, לאכול, לשחק או ללמוד ומעבירה אליו בלי סינון את כל חרדותיה. במקום לאפשר לו להיות ילד, היא עושה כל שביכולתה כדי למנוע ממנו רגע אחד של הנאה או חופש. העלילה שזורה בתוכחות כלפי כל העולם, כולל תיאורים חוזרים שלפיה הנכד "רפה מוח", "טיפש", "חלש" או "עומד למות". יש כמה רגעים שיכלו להיות קומיים, אבל הדמויות נשארות שטוחות וצפויות.. הוא מזכיר מאוד את הרומן הקודם של הסופרת, "תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי": שוב דמות מרכזית נרקיסיסטית שמקטינה את כולם כדי להאדיר את עצמה ומשוכנעת שרק היא צודקת, תוך שהיא מאמללת את משפחתה. ההבדל הוא שכאן הגיבורה גם חרדתית - מה שהופך את הקריאה לנסבלת עוד פחות. הצפייה המתמשכת בסבתא שמחריבה את חייו של הנכד לא יצרה אמפתיה, לא הומור, ולא עניין אמיתי.
לוליטהולדימיר נַבּוֹקוֹב8עדיין תוך כדי קריאה.. אבל חייבת להגיד שזה ממש מאבק. נכון - השפה מעלפת, הספר שנון וזה מרענן שיש לפעמים גם אנטי-גיבור.... אבל (!!!!!) גם להזדהות שלי יש גבולות ומתחיל (כבר בעמוד ה30 למעשה) להתישן כל העניין של להבין את הפסיכופט שאונס ילדה קטנה והורס לה את החיים תוך כדי שהוא מעוות את כל המתרחש סביבו לפי מה שמתאים למח החולני שלו אולי פספסתי משהו מצד שני, יתכן שהספר קצת מוערך יתר על המידה? --- בנתיים עוצרת כל עשר עמודים בהתקפי בחילה חזקים מתמשכים וכל חמש עשרה עמודים מדלגת לסוף כדי לראות כמה עמודים נותרו. ----
אן מהחווה הירוקה (האסופית)לוסי מוד מונטגומרי2אחד הספרים החמודים שאני זוכרת מגיל 12. בערך בתקופה שהתאהבתי בקריאה :)
בוחרים להרגיש טובדייויד ד. ברנס7במילה אחת- מעולה. "עשה זאת בעצמך" בנושא הכי חשוב שיש- מצב הרוח שלנו, שלוות הנפש הבנת "האני". בעידן של טירוף בו הפסיכולוגים הפסיקו להיות טאבו, נראה לי כמו השלמה מדהימה לנושא הבנת העצמי (אז לפני שרצים לפסיכולוג, מבזבזים כסף... או להשלמת הטיפול). יותר מכל, לדעתי הספר מכיל טיפים ופתרונות לכל אחד, שכן הוא מתאר טיפוסים שונים. גם אם מצב הרוח שלך הוא לא קיצוני, לדעתי זהו ספר חובה. פשוט ככה. מעבר לכל הפסיכולוגיה הנמרחת שיש היום, נותן עצות מעשיות ודרכים לשפר את ההרגשה שלך. לא קרה לכם שראיתם חברים או אנשים שמאושרים רוב הזמן, חסרי דאגות, וחשבתם "הלוואי גם אני הייתי יכול להרגיש ככה ולחיות בצורה זאת?" - לדעתי זהו מחיר מזערי שאפשר לעשות והדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות בשביל עצמך. תנסו, זה לא כואב :)
כוחו של הרגע הזהאקהרט טול2כאחת ששונאת ספרי "תקן את עצמך" פלצניים הייתי מאוד ספקנית בהתחלה, אבל ידיד המליץ בחום אז ניסיתי. ואין מה לעשות - זה ספר מעולה קודם כל הוא לא ממציא שום רעיון חדש, הוא מבוסס על רעיונות מהזן והבודהיזם שנזירים ומדריכים בכל העולם מלמדים כבר עשרות אלפי שנים - אז מן הסתם זה עובד :))) היופי פה זה שהוא מסביר את הכל בצורה מאוד ברורה ובלי לקשקש יותר מידי, וכתוב בצורת דו שיח, כך שהוא מכניס בטקס הרבה שאלות שעולות בזמן הקריאה - ועונה עליהם. לדעתי הוא עזרה נהדרת לכל מי שגם עושה ויפאסנה והרפיה! בלי קשר לזה לכך שהוא משפר את כל הראיית החיים, ההרגשה, היחסים עם הקרובים לך ועוד זוטות כאלה... מומלץ בחום אגב, למי שמעוניין יש ביוטיוב כמה סרטונים של אקהרט טול.. הוא מאוד סימפטי וקצת הזוי, אבל מן הסתם הסרטונים הם באמת פחות טובים מהספר.
בילי בלום אוהבת ככהאהוד אשרי0טוב, פושקין זה לא אבל בהחלט לא כזה גרוע כמו שציפיתי. הסיפור מתח מעניין ואפילו קצת לא צפוי(!) שזה די נדיר בז'אנר. הכתיבה עצמה קצת בוסרית. אם רק הסופר (אהםם, עורך?!) היה יכול להמנע מלהשתמש במשפטי מפתח דרמטיים בסגנון "לא עלה על דעתו שזאת היתה הנשיקה האחרונה שלה עלי אדמות" לכולם היה עדיף. מומלץ כשלא בא להפעיל את הראש יותר מידי (הלך לי מצויין עם חום!)
גרין מייל (כרך מאוחד)סטיבן קינג6הגעתי ל"גרין מייל" עם ציפיות גבוהות מאוד. אחרי שקראתי את "22/11/63" המופתי של סטיבן קינג והתאהבתי לחלוטין בכתיבה, בקצב וביכולת שלו לבנות עולם, הייתי בטוחה שגם הקלאסיקה הזו תשאב אותי. לצערי, המציאות היתה הפוכה לגמרי. אחרי מאה ומשהו עמודים מתישים, נאלצתי לסגור את הספר. מותר להגיד את האמת? רוב הזמן זה היה פשוט משעמם, משמים ותקוע.לעיתים הגיחה הכתיבה הטובה שלו, ואי אפשר להכחיש שהקטעים שעסקו בנאשם ברצח התאומות, ג'ון קופי, היו הקטעים המרגשים והטובים ביותר בספר. אבל הם טבעו בתוך קצב אטי בצורה קיצונית. רוב הזמן העלילה נמרחת בסיטואציות לקוניות ומייגעות, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא אובססיית העכבר באגף – קטעים ארוכים, מייגעים ובלתי נגמרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בלי שום פואנטה נראית לעין בשלב כזה מוקדם.בנוסף, חוויית הקריאה קצת נפגמה בגלל כמה טעויות לשוניות במהדורה העברית, כמו בלבול בין זכר לנקבה. זה לא שהספר מוצף בהן, אבל כשספר גם ככה מתיש עלילתית, נגיעות כאלו של חוסר עריכה פשוט לא מוסיפות.בהשוואה לזהב הטהור של "22/11/63", הכתיבה כאן הרגישה פחות טובה, אטית ומלודרמטית מדי. עבורי "גרין מייל" התברר כפספוס גדול. חתכתי באמצע, מבאס...
גרין מייל (כרך מאוחד)סטיבן קינג3ואו. פשוט ואו. סגרתי את הספר ולא יכולתי להיפרד ממנו, ג'ון קופי השאיר מעצמו משהו בתוכי. לצערי ראיתי את הסרט לפני קריאת הספר, מהסיבה הפשוטה שנודע לי על קיומו מהסרט. כמובן שהדבר עצבן אותי, אבל ממש ממש קצת. אין דבר היכול להרוס את יצירת המופת הזו! הספר מותח, אי אפשר להפסיק לקוראו אפילו לרגע והדבר היחיד שגרם לי לזה הוא השיעורים מבית הספר...
גרין מייל (כרך מאוחד)סטיבן קינג35 מתוך 5. אחד הספרים הבודדים שיצאתי ממנו בעיניים אדומות, מתרגש כמו ילדה קטנה. (אני עדיין פוחד לראות את הסרט, כי אני סבור שיש קסם מיוחד בקריאת הסיפור הנורא של ג'ון קופי דווקא, וכל המחשה חזותית לא תוכל לבטא כמו שצריך את הטרגדיה שבו...)
גרין מייל (כרך מאוחד)סטיבן קינג6ספר מרתק, כתוב ברגישות ומכיל המון רגשות, מאהבה כנה ואמיתית לבוז מוחלט. דמויות שנכנסות ללב ולא יוצאות.
גרין מייל (כרך מאוחד)סטיבן קינג0ספר מדהים!!! בין הטובים שיצא לי לי לקרוא לא יכולתי להניח אותו נכנס ללב, מרתק, מותח ומשאיר טעם של עוד. בקיצור לקרוא לקרוא לקרוא!!!
גרין מייל (כרך מאוחד)סטיבן קינג0סטיבן קינג .... זהו הספר היחיד שאהבתי שלו . עלילה מרתקת וטובה סיימתי במהירות הבזק