ביקורת ספרותית על גוף מארח מאת סטפני מאייר
ספר טוב

---

גוף מארח הוא אחד מספרי המדע-בדיוני האחרונים שקראתי. בעצם, האחרון. הספר כתוב מנקודת המבט של החוצן המשתלט (משהו כמו הרעים באנימורפס, סדרת הספרים והטלוויזיה המצליחה), ומצאתי את עצמי מזדהה עם הגיבורה הראשית. היא הייתה... אנושית להפליא, למרות שהייתה חוצן.
הספר מספר על השתלטות החוצנים על כדור הארץ, ועל גרעין מורדים קטן שמאבד את אחת החברות שלו, שעליה, בעצם, נוודת (החוצן המספר) משתלטת. למרבה הפלא, מלאני לא נעלמת כמו שקורה בדרך כלל אחרי השתלטות, והשתיים מוצאות את עצמן נלחמות על חייהן כדי להציל (כמו שכתוב בגב הספר) את הגבר ששתיהן אוהבות.
יש משולש אהבה סוער, סיפור משפחה של אח ואחות, סיפור על שרידה כאשר אין לדעת במי לבטוח.
ספר טוב, אבל היה מאד מעניין לדעת איך סופר מד"ב אחר היה כותב על אותו הנושא.

» ביקורות נוספות של נסיכת השחר
» ביקורות נוספות על גוף מארח