מה הסיכוי הסטטיסטי ששני נערים זרים שחולקים יחד טיסה (או איזשהו אירוע מלחיץ וממושך אחר) - יחלקו אחד עם השני סודות וידברו בכנות רבה מדי, וכתוצאה מכך ירגישו עניין מוגבר אחד בחיי השני?
אני לא ממש יודעת לענות על השאלה הזו ממקור ראשון, כי בגיל ההתבגרות לא היה יוצא מצב שאני איאלץ לבלות עם אנשים בני גילי בלי נתיב מילוט... וגם אם כן - אז בטח שלא אספר להם סודות שלי (ממילא כשאת עוברת בריונות את די בטוחה שכולם כבר יודעים אותם), וסביר שגם לא אתעניין באופן מיוחד בסודות שלהם עד כדי כך שאבקש לדעת אותם באופן אקטיבי אחרי שהשיחה הסתיימה ונתיב המילוט נפתח.
אה, וגם לא הייתי טורחת לדבר עם אנשים זרים אם יש לי ביד ספר שאמור להיות איכותי ומישהו יקר לליבי סימן עבורי את הקטעים שאני בטח אוהב.
בכל אופן, הספר מתעד טיסה מארה"ב ללונדון ושני הנערים הציניים והמרדניים שעולים עליה חולקים בדיחות שנונות, באסה מההורים, השוואה עד כמה החיים של כל אחד מהם גרועים, המלצות אמיתיות על ספרים, משחקי ילדות שהם עדיין משחקים בהם, פחדים ודחף להירדם מול סרטוני ברווזים ולהתווכח על שטויות - בערך כמו זוג נשוי, רק שכל האינטראקציה בספר הזה קורית בתוך יממה אחת. הספר שנון ודי מרגש ואם אתם במצברוח כזה לחשוב על החיים יכול להיות שהוא בדיוק בשבילכם.
מה שפחות אהבתי בספר הזה יכול להיראות קטנוני אבל זה פוגם בחוויה:
שם הגיבורה - הדלי. הספר לא מנוקד אז הייתי צריכה לקמט את המצח די הרבה בניסיון להבין למשל את המשפט "אחרי שהחבר שיצאה איתו בתיכון זרק את הדלי"... לא הבנתי למה לזרוק דליים.... או "המונית שאספה את הדלי" הסופרת גרמה לי לא להבין מה פספסתי ואיך דלי בדיוק הצליח לעצור מונית. לא הרגשה כיפית במיוחד, ואולי המתרגמת יכלה למצוא פתרון.
חוויות משנות חיים שקורות לשני אנשים זרים בדיוק באותו יום במרחק של כמה רחובות? ואחרי זה הם ממשיכים להיפגש עם הזר ולהישען עליו במהלך אירוע מטלטל של חייהם לא נשמע כמו דבר שיש לו סיכוי סטטיסטי גבוה במיוחד.
לא אהבתי את הכריכה, אני מבינה שזה לנוער אבל זה לא תואם את רוח הספר.
במשך כל הסיפור הגיבורה מנסה להתקשר לאמא המהממת שלה והן לא מצליחות ליצור קשר. זה אולי גם חלק מהדברים הטובים בספר בעצם. הייתי רוצה שיהיה לי קשר כזה עם הבת שלי, נשמע שהאבא מאוד מנסה לפצות ולקרב את הבת המתבגרת אבל האמא ממש קולטת אותה ושומרת עליה אך בלי להתייחס אליה כמו ילדה קטנה, גם בתוך מציאות שגדולה עליה (ועל שתיהן בעצם), האמא מגלה גמישות בעוד שהאבא (מקווה שלא כל גבר ככה) נהנה יותר לשקוע בחייו החדשים ויוצא מנקודת מוצא אופטימית שהילדה תכיר המון אנשים חדשים וכולם יאהבו אותה.
אם כבר לעבור דברים מטלטלים אז שתהיה לך חברות כזו עם אמא שלך, ואת הידיעה שתמיד היא תהיה שם להכיל אותך...












