ביקורת ספרותית על הסרטיפיקט מאת יצחק בשביס-זינגר

---

"נראה היה לי שאין שום סדר בחיי, או שהם דומים לרומן סבוך המכיל תקופות של עגמוּת ומתיחוּת, ספר מכאיב מכדי לקרוא אותו, אבל מרתק מכדי להניח אותו."

כבר כשהתחלתי את הספר, הכל היה לי מוכר. מאוד מוכר. אז הרגשתי צורך לבדוק, ומיד הלכתי אל הספריה שלי. התחלתי לדפדף בין כל מיני ספרים שלו שחשדתי בהם, והופ! נפלתי על האחד: "מוארשה ועד ניו יורק" הטוב מבין ספריו האוטוביוגרפיים, שם סיפר על תהליך ההבשלה שלו בעניין הבריחה לארה"ב, וכרגיל, משולש האהבה המוזר שלו שהפעם גם הגיע עם תוצאות של ילד וכו' כידוע.

בכל אופן, קו העלילה זהה מאוד בין הספר האוטוביוגרפי לבין הספר דנן. זהה בעוד רוב השמות שונו, גם של ב"ז עצמו (ושל אביו ואחיו). הספר לכשעצמו מאוד חביב, לא מצאתי בו חידוש בשביסזינגרי, אני חושב שהוא נכתב בתקופת האמריקה שלו (ותורגם מאנגלית לא רע) מה שגם מעיד על האיכות שלו שלטעמי מחולקת לפי תקופות אצלו.

יפה לראות איך הוא הצליח לבטא את החיים שלו לכדי סיפור קצת אחר, כמו שציטטתי מהספר גופא בהתחלה.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על הסרטיפיקט