ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 באוגוסט, 2025
ע"י אסתו'ש
ע"י אסתו'ש
אני אוהבת לצאת מאיזור הנוחות ולהלך בין ז'אנרים של ספרים , ובדרך להיחשף לספרים מצוינים .
ספרים מיוחדים אחרים ושונים , מרגשים ונוגעים , ובעיקר כאלה מעוררי מחשבה כדי שהקריאה שלי לא תהיה רק פסיבית אלא אקטיבית , כזו שגלגלי המוח יתחילו לעבוד ו...לחשוב ...
כזאת היתה חווית הקריאה שלי מהספר אולי נזכרתי מאוחר מדי שכתבה חן לבקוביץ' , בעלת הבלוג המצליח שאני אוהבת לקרוא מאוד , אמא עייפה דיה בעל הכריכה היפיפיה שמשכה אותי , ושמו של הספר , שגרם לי לרגשות ומחשבות של קרה משהו לא צפוי והנה שיעור לחיים ...
הספר שעוסק בזקנה בפרספקטיבה שונה – מחלת הדמנציה , נושא לא קל לעיכול אך חשוב להביאו למודעות בשיח הציבורי אל קידמת הבמה .
"אני כותבת כדי להחזיק את עצמי רגע אחד נוסף לפני שאיעלם מתוך עצמי "
בכתיבה מופלאה , בכישרון רב וברגישות יוצאת דופן , המעמיקה לנבכי נפש נוקבים ורגשיים מביאה חן לכתב רומן ביכורים למבוגרים , את אחד מקולותיה של הזקנה – הדמנציה .
יומנה של אישה בשנות ה80 , החולה בשלבי הדמנציה , ההולכת ומתקדמת .
מצבה הנפשי הולך ומתערער , בעקבות הידרדרות קוגנטיבית אותה חן מיטיבה לתאר עמוקות שעורר בי חמלה חיבור ואמפטיה .
ביומנה היא גם מתארת ומתעדת, תיעוד כנה ולעיתים כואב של רגשותיה , זיכרונותיה , אהבותיה ואימהותה "ונותנת דין וחשבון " על חייה , תוך מודעות הולכת וגוברת לעוררות הזיכרון והפחדים שמאבד אותם .
ספר רגיש עוצמתי וכנה על אישה הנאבקת באובדן הזיכרון : "אולי נזכרתי מאוחר מדי אבל לפחות נזכרתי " ...
ספר נוגע ללב ורך באותה נשימה . מטלטל ומשאיר חותם . ממליצה מכל הלב
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
