“המחברת יצרה פה מעין הכלאה בין קומדיה רומנטית של שנות האלפיים, לרומן תקופתי עם אווירת "אדונים" ו"משרתים" שמרפרר לרומניים היסטוריים (ג'יין אוסטין וכאלה).
פה ג'יימס מלך הכיתה הוא לא רק מלך הכיתה.
יש לו ולרוב הגברים בסיפור צורת חשיבה של גבר מהמאה הקודמת, שבטוח שהאישה היא חולד מפוחד בלעדיו (ביטוי שהופיע פעמים רבות בהקשר לגיבורה), בנוסף גם הכינוי "אבו ארבע" לבחורה שמרכיבה משקפיים.

הגיבורה מקבלת הזדמנות לעבור מ"מאחורי הקלעים" של פיתוח אפליקציות בחברת הייטק רפואי לקדמה הבמה, לקבל טבילת אש בתחום שמשלב ונשען על הנראות החיצונית, תמורת הרבה כסף ותמורת הזכות שהבוס הרעיל שלה יירגע קצת.
אחרי כישלון קולוסאלי בלהיראות טוב ולשכנע בעמידה מול קהל כשהייתה צריכה להעביר מצגת ולסגור עסקה עם כל מיני אנשים חשובים, היא מסכימה להפנים את האמירות הרעילות מצד הבוס הקודם והעובדים כמו "משקפיים זה פשע" ו"את חייבת עקבים, צריך לסבול כדי להיות יפה".
ולאט-לאט היא לומדת מג'יימס, הבוס החדש שלה - שפעם היה מלך הכיתה שהשפיל אותה וקרא לכל החברים, ועכשיו הוא הבוס שלה, שיטות שאמורות לשנות את דעתם והתנהגותם של הסובבים, ובד בבד נחשפת להתנהלות החברתית המתנשאת והפזרנית של החברה הגבוהה.
האם נוצר איזשהו שינוי בדעות שלהם?
האם זה נגמר ב- happy-end?
שאלה טובה...”

“אין הרבה ספרים שמצליחים ללכוד את הדופק הפנימי של אישה באמצע החיים, אך אוסנת גואז בספר לא כוס התה שלי עושה זאת בעדינות ובאומץ שנדיר לקרוא .
על אף שאינני נכללת באוהדי התה ומכורה לקפה , משהו בכריכת הספר בסגנון הבינלאומי נקי מודרני ומוקפד צד את עיניי ביופיו ולפת אותי אל תוכו .
מהרגע הראשון הרגשתי שאוסנת לא כתבה רק סיפור , היא כתבה אמת . אמת מוכרת , כואבת אך גם משחררת להפליא , רומן שגורם לנו להניח יד על הלב ולשאול איפה את בתוך החיים של עצמך.

מתי בפעם האחרונה עצרתם לשאול את עצמכם אם אתם חיים את החיים שלכם או את החיים שמצפים מכם ? כמה מכם חיים על אוטומט ?לא כוס התה שלי מצליח לנער שכבה של שקט מזוייף ...

בכתיבה כנה ,רגישה נוגעת , קולחת , ולא מתאמצת מביאה אוסנת בגוף ראשון את סיפורה של אן הייז רווקה בת26 . היא מוכשרת , חכמה ומבריקה , היא סובלת מחרדות ופחד במה .
היא לא סובלת שופינג וגם לא יוצאת לסיבובי ברים ובטח שלא לדייטים.
מה שכן זה שאין לה רגע דל בחייה המקצועיים .
אן עסוקה בפיתוח אפליקציה רפואית מהפכנית אשר תסייע לחולי סכרת הנקראת שׁוּגֶרִיׇה
אמה, חולת הסכרת, נפטרה כשהיתה בת חמש מתת סוכר בדם ולכן פיתחה אן מערכת התרעה שתזהה סימנים מוקדמים להיפוגליקמיה ותמנע מוות מיותר לחולי סכרת.
כשהמיזם שלה זוכה באורח פלא להתעניינות, כל עולמה מקבל תפנית חדה. היא נדרשת להכיר המון אנשים, לעלות על עקבים ולהתמודד עם האויב הכי גדול שלה: פחד במה שמשתק.
היא נשלחת מטעם עבודתה להציג את הפיתוח שלה מול אחת החברות הגדולות בתחום הנקראת פלייהי , שם היא לא רק מתמודדת עם כל הפחדים והחששות שלה , היא גם פוגשת את ג'י המכונה גם ג'ימס הדסון , המתגלה כנשיא ההחברה , הוא גם היה מושא הערצתה של אן בתיכון זה שבזמנו לא ראה אותה ממטר , שגרם לה להיזכר עד כמה היא חסרת ביטחון ...
ובין זיכרונות מלחיצים של נוסטלגיה , ופגישות תה שלה וקפה שלו , מתגבשת לה אן חדשה , ובזמן שכל זה קורה , דווקא כשהיא חושבת שסוף סוף הצליחה לתלוש מעליה את כל התוויות המגבילות, העולם שלה שוב מתהפך בפן האישי , העסקי ובמיוחד בחיי האהבה שלה ....
לא כוס התה שלי קומדיה רומנטית נוגעת ללב . סיפור על שינוי , שבירת דפוסים , התבגרות מחדש ועל האומץ לבחור את החיים שמתאימים לנו אבל באמת .
ספר חמוד ביותר , הקריאה זורמת , נעימה ,ומעוררת מחשבה ברור שממליצה !”