את הספר החדש זזה במקום של אפרת גל מטפלת זוגית משפחתית וסופרת השתוקקתי לקרוא לאחר שסיימתי לקרוא ואהבתי את ספרה הראשון מילים ושתיקות (סקירה עליו אצלי בדף מומלץ בחום !
שם נחשפתי לכתיבה ייחודית עדינה ואינטימית הנוגעת ברגישות רבה , נוכחת עמוקה וכנה שיורדת באופן נדיר לעומקם של רגשות , כיאה לאשת מקצוע הנוגעת בנבכי ונימי הנפש שרציתי לקרוא עוד ממנה .
זאת חוץ מהעובדה שלשני הספרים יש שם של אוקסימורון מנצח מושך וסוחף , מעורר עניין לקריאה , ולשניהם כריכה יפיפיה שספק קורצת ספק מרמזת על משמעות הספר שצד את עיניי כבר מהרגע הראשון שראיתי עד שזזתי במקום לשבת לקרוא אותו .
"תוכלי לברוח לאן שתרצי, לכמה זמן שתרצי, אבל מעצמך אף פעם לא תברחי..."
זהו סיפורה של אמילי שמתחיל בילדותה בקיבוץ בעמק הירדן כשעוד נקראה עמליה .
כשהיתה בת שמונה הוריה מחליטים לאמץ ילדה שתהיה עבורה לאחות .
אמילי מתרגשת ושמחה עד שהיא מופתעת כשמגלה ששתיהן בנות אותו גיל והשמחה הופכת לכעס ולעיתים קנאה ואף לשנאה , עד לכדי פציעה של אמילי את אחותה בבית הספר שלמדו יחד .
אמילי יוצאת אל מסע בזמן , עברה של אישה באמצע חייה , כשהסיפור עצמו מתרחש בהווה, בזמן שהיא מטפלת באמה שעלולה לאבד את ראייתה יחד עם אחותה המאומצת ורופא העיניים .
הכתיבה של אפרת נשית , נפשית , רגשית , ולעיתים אף כואבת בתיאורה את אמילי, שחשה שהיא נעה אך לא מתקדמת, תנועות פעולותיה קטנות ויומיומיות , דרך מקצב חיים שגרתי , לבין סערות פנימיות המרקדות , על הגבול הדק שבין נוכחות להיעדר תנועה , אל מול הקיפאון הרגשי שלמעשה מבטא את לב ליבו הפועם של הסיפור ...
בדרכה היא מתמודדת עם האידיאולוגיות הנוקשות עליהם התחנכה וגדלה , הקיבוץ , האימוץ מערכות יחסים , ובפרט של אמא ובת ואפילו מאירה לה הדרך רומן לא צפוי הטומן בתוכו התחלה חדשה לתזוזה תרתי משמע ...
האם שם תמצא את החופש שלה ? האם תצליח לזוז מהמקום ?
זזה במקום ספר עדין רגיש ונוגע הכתוב בכישרון רב , ספר שלא מנסה להרשים רק להיות אמיתי !
אהבתי וממליצה


















