המון זמן שלא קראתי ספר ילדים שריגש אותי עד דמעות וגרם לי לשמחה ואושר שהתמזגנו להם בערבוביה יחדיו , כך קרה לי כשקראתי את הספר החדש שיצא לאור בימים אלה העיניים הגדולות שלי רואות הכל .
את הספר כתבה הדס ליבוביץ המופלאה שאת כתיבתה קצרה היריעה מלהכיל .
הספר נכתב בהשראה ולזכרה של שירה שוחט ז״ל אחת התצפיתניות שנהרגה ביום הטבח הנורא של השביעי באוקטובר אותו לא נשכח ולא נסלח .
הספר מתאר בצורה מוחשית יפה ורגשית את שיחתם של שירה ואביה בדרכם בבוקר לגן כשהם משחקים במשחק פשוט אך משמעותי: “העיניים הגדולות שלי רואות…”.
בדרך שניהם רואים ומביטים לאותם מקומות אך כל אחד מהם רואה דבר שונה ואחר שזה מרתק לקרוא ולהבין משמעותם של עולם הילדים מול עולם המבוגרים ....
כך נחשפת בפנינו הקוראים המקריאים לילדים תמונה עשירה הצובעת נקודות מבט סקרנות חמלה ורגישות המעודד ומחזק ערכים של אמפתיה הקשבה ואהבת הבריות והטבע שממליצה בחום להעביר לילדו או לנכדיו .
הספר מלווה באיורים איכותיים מרהיבים המעניקים רובד ועוצמה נוספים של רגש .
הספר מנוקד ויתאים מאוד לילדי הגן והכיתות הצעירות, ויותר מכך , להורים ולמחנכים המבקשים בשיחה על רגישות חמלה וראיית האחר ...
ממליצה מאוד ובחום ולו רק בכדי להנציח את דמותה והשראתה של שירה שוחט ז״ל ויתר התצפיתניות שהעיניים הגדולות שלהן ראו הכל ....










