בכתיבתה של נועה וינטר נחשפתי לראשונה , בספר ביכוריה אנשים שאיש לא מכיר כבר שם נשביתי בקסם כתיבתה הקולח הזורם המרתק והמסקרן באותנטיות היחודית שלה שממש ממש אהבתי וכשקראתי שיצא ספרה השני הסונטה האחרונה התאהבתי בכריכה שלפתה אותי אל תוכה ובפרט משמעותו של שם הספר שעוררה בי סקרנות יתרה מה שבסופו של הספר הבהירה לי עד כמה היא רבת משמעות עבור הספר ובמיוחד עבורי כי לנועה יש כתיבה אנושית , יחודית , לירית הנוגעת בעצבי הלב והנשמה .
מה קורה כשהמנגינה האחרונה שאדם משאיר אחריו הופכת לסוד שמטלטל חיים שלמים? ואיך הסוד הזה משפיע על גורל היקרים שהיו לו בחייו ?....
תכירו את אלה או בכינויה ללי , רווקה בת 30 , במקצועה אנליסטית מבריקה , הכל אצלה חד וברור , אין אצלה אפור ...
הכל מתחיל כשהיא נזכרת באירוע בלתי צפוי המתגלה בעברה , אירוע השומט את הקרקע תחת רגליה ומטלטל את חייה לבלי היכר .
באותו זמן היא גם מכירה בחור שמתאהב בה , רק מה שהיא לא יודעת שהוא מתקשר אל עברה ואל האירוע המכונן של חייה ....
הפרקים נעים בין עבר להווה , בכתיבה אינטימית רגישה ומושכת של נועה דרך דיאלוגים רגישים של הדמויות העגולות בעלילה , התמודדותם עם מערכות יחסים ישנות וחדשות , אהבות ופצעים שנותרו פתוחים ועדיין לא הגלידו ....
הסונטה האחרונה רומן עדין , רגיש , ומרגש , העוסק באובדן, במשפחה, בסליחה ובכוחם ובעוצמתם המעורר השראה ורגשות של זיכרונות לעצב את חיינו , ספר שהצליח לגעת בי ולהותיר בי חותם זמן רב לאחר שקראתי אותו .ממליצה בחום לא לפספס אותו 🫶❤️










