יש ספרים שאני פותחת מתוך סקרנות , ויש כאלה שכובשים אותי כבר מהשורה הראשונה ״ הנער מסגונטו” שכתב דב ליפשיץ הוא בדיוק כזה !!!
רומן היסטורי מטלטל , מרתק , מרגש ומחכים על קהילת יהודי ספרד ואורג כביד האומן את סיפורו המרגש והנוגע של יוסף .

תתארו לעצמכם מה קורה לנער אחד כשהעולם המוכר לו מתפורר והוא נאלץ לבחור בין זהותו לבין הישרדותו ?

בכתיבה קולחת ונוגעת , לעיתים אף מציפה רגשות חזקים של כאב אובדן אך גם תקווה ואמונה כותב דב את סיפורו של הנער יוסף הודי בעיר סגונטו שבספרד יוסף חי בתקופה רוויית תהפוכות ואי־ודאות כאשר הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה מעולמו שלו , במעבר אל מסע בזמן שלו במשך חמש שנים אל תוך מורכבת של רדיפות, פחדים, אך גם של אומץ, נאמנות ותקווה אותם טווה דב בעלייה אישית מרגשת לבין היסטוריית יהדות ספרד שהחכימה אותי בתיאורי התקופה, הקהילה והאירועים ההיסטוריים שהוסיפו עומק ורקע עשיר לסיפורו של יוסף המתמודד עם הקונפליקטים הפנימיים והמורכבים שלו השייכות למסורת לבין הרצון לשרוד בעולם משתנה אותם הציג ברגישות ובאותנטיות .

הנער מסגונטו הוא לא רק סיפור על עבר רחוק , זהו מסע אנושי עוצמתי , מחכים מרתק מהנה ומעורר מחשבה שהותיר אותי במחשבה עליו גם לאחר שסיימתי אותו .

את כתיבתה הרגישה , הקולחת ומלאת העומק הרגשי של יעל פליישמן הכרתי בספרה תהודת זהות , כן כן תהודת זהות באות הא ולא באות ז׳ בעוד שתעודת זהות היא מסמך רשמי שמגדיר אדם כלפי חוץ, משמעות שם הספר תהודת זהות - תהודה המעידה ומרמזת על השפעה פנימית בתוך האדם ו, זכרונותיו המעצבים את אישיותו אשר לשם היא חתרה בספרה העמוק הרגיש והנוגע .

מה הייתם עושים אילו יום אחד הייתם מגלים שהזהות שלכם מורכבת ומתוסבכת הרבה יותר ממה שחשבתם ?!?

תכירו את קלואי , סטודנטית פריזאית , ללימודי אנתרופולוגיה,
תמיד הדהדה בה שאלת השורשים והשייכות שלה .
היא מחליטה לעזוב את פריז , שם אף פעם לא חשה שייכת ושבה לירושלים.
שם היא פותחת את ״האטליה״ עם פבלו אותו הכירה בפריז בזמן שליוותה את אמה ברגעיה האחרונים .
״האטליה ״ היה המקום בו חולמת ליצור אופנה יחודית שתערער את מושגי הזהות והשייכות ...
פבלו מעצב ספרדי יהודי ומוכשר מצידו רצה רק לעצב בגדים שכל העולם ילבש ויתהדר בהם .

בעוד שהיא מתכננת שכל זה יקרה , היא חשה בגעגועיה שאינם מרפים לליאו , היסטוריון ישראלי שפגשה ברובע הלטיני בפריז .

בכתיבה אמינה , מעוררת אמפטיה והזדהות , יעל בונה דמויות אמינות ודרך מצבים אנושים של קלואי הדמות הראשית אל מול שאר הדמויות היא מעוררת ומעלה שאלות נוקבות של שייכות, משפחה וקבלה עצמית בשפה עשירה ויחד עם זאת נגישה , שהעניקה לי קריאה מעניינת ומעוררת מחשבה , עד לכדי לשים את עצמי מול הגיבורה הראשית ....

תהודת זהות ספר נפלא , אנושי עמוק וחכם בו לא רק תחושו את הדמויות כשתסגרו את הספר , אלא מי אתם באמת .....אהבתי וממליצה !

בכתיבתה של נועה וינטר נחשפתי לראשונה , בספר ביכוריה אנשים שאיש לא מכיר כבר שם נשביתי בקסם כתיבתה הקולח הזורם המרתק והמסקרן באותנטיות היחודית שלה שממש ממש אהבתי וכשקראתי שיצא ספרה השני הסונטה האחרונה התאהבתי בכריכה שלפתה אותי אל תוכה ובפרט משמעותו של שם הספר שעוררה בי סקרנות יתרה מה שבסופו של הספר הבהירה לי עד כמה היא רבת משמעות עבור הספר ובמיוחד עבורי כי לנועה יש כתיבה אנושית , יחודית , לירית הנוגעת בעצבי הלב והנשמה .

מה קורה כשהמנגינה האחרונה שאדם משאיר אחריו הופכת לסוד שמטלטל חיים שלמים? ואיך הסוד הזה משפיע על גורל היקרים שהיו לו בחייו ?....

תכירו את אלה או בכינויה ללי , רווקה בת 30 , במקצועה אנליסטית מבריקה , הכל אצלה חד וברור , אין אצלה אפור ...
הכל מתחיל כשהיא נזכרת באירוע בלתי צפוי המתגלה בעברה , אירוע השומט את הקרקע תחת רגליה ומטלטל את חייה לבלי היכר .

באותו זמן היא גם מכירה בחור שמתאהב בה , רק מה שהיא לא יודעת שהוא מתקשר אל עברה ואל האירוע המכונן של חייה ....

הפרקים נעים בין עבר להווה , בכתיבה אינטימית רגישה ומושכת של נועה דרך דיאלוגים רגישים של הדמויות העגולות בעלילה , התמודדותם עם מערכות יחסים ישנות וחדשות , אהבות ופצעים שנותרו פתוחים ועדיין לא הגלידו ....

הסונטה האחרונה רומן עדין , רגיש , ומרגש , העוסק באובדן, במשפחה, בסליחה ובכוחם ובעוצמתם המעורר השראה ורגשות של זיכרונות לעצב את חיינו , ספר שהצליח לגעת בי ולהותיר בי חותם זמן רב לאחר שקראתי אותו .ממליצה בחום לא לפספס אותו 🫶❤️

המון זמן שלא קראתי ספר ילדים שריגש אותי עד דמעות וגרם לי לשמחה ואושר שהתמזגנו להם בערבוביה יחדיו , כך קרה לי כשקראתי את הספר החדש שיצא לאור בימים אלה העיניים הגדולות שלי רואות הכל .

את הספר כתבה הדס ליבוביץ המופלאה שאת כתיבתה קצרה היריעה מלהכיל .

הספר נכתב בהשראה ולזכרה של שירה שוחט ז״ל אחת התצפיתניות שנהרגה ביום הטבח הנורא של השביעי באוקטובר אותו לא נשכח ולא נסלח .

הספר מתאר בצורה מוחשית יפה ורגשית את שיחתם של שירה ואביה בדרכם בבוקר לגן כשהם משחקים במשחק פשוט אך משמעותי: “העיניים הגדולות שלי רואות…”.

בדרך שניהם רואים ומביטים לאותם מקומות אך כל אחד מהם רואה דבר שונה ואחר שזה מרתק לקרוא ולהבין משמעותם של עולם הילדים מול עולם המבוגרים ....
כך נחשפת בפנינו הקוראים המקריאים לילדים תמונה עשירה הצובעת נקודות מבט סקרנות חמלה ורגישות המעודד ומחזק ערכים של אמפתיה הקשבה ואהבת הבריות והטבע שממליצה בחום להעביר לילדו או לנכדיו .

הספר מלווה באיורים איכותיים מרהיבים המעניקים רובד ועוצמה נוספים של רגש .
הספר מנוקד ויתאים מאוד לילדי הגן והכיתות הצעירות, ויותר מכך , להורים ולמחנכים המבקשים בשיחה על רגישות חמלה וראיית האחר ...

ממליצה מאוד ובחום ולו רק בכדי להנציח את דמותה והשראתה של שירה שוחט ז״ל ויתר התצפיתניות שהעיניים הגדולות שלהן ראו הכל ....

את עינת שחק יוצרת סופרת ועיתונאית תרבות במגוון כלי תקשורת לא הכרתי עד אשר נתקלתי בספר ביכוריה נגמר הבית מלון , כריכתו הורדרדה , מתוקה , מלאת האהבה כבשה אותי , ויותר מכך כשקראתי אותו בשקיקה , ונהניתי כל כך מספרות מקור כחול לבן , משלנו ככה זה כשפרוזה ורומנטיקה ישראלית , הופכים להם בערבוביה ונפגשים בעבודה מכאן השמיים הם הגבול לדמיון .....

מה קורה כשהחלום הגדול של חיייו פוגש את הפחד הגדול ביותר שלנו אבל בדיוק באותו ה -רגע ?

תכירו את דורי , רווקה בת 32 , אדריכלית , שאפתנית חסרת תקנה , ויזמית נשמה במשרד נחשק , היא מנסה למכור קונספט לרשת מלונות אהבה בטוקיו ומציעה
לעמית בראל , אדריכל , כריזמטי בכיר , קולגה לעבודה , בו היא מאוהבת להיות שותף עסקי להשראה שלה .

דורי עומדת בפני הזדמנות פז מקצועית ויוצאת דופן בטוקיו אך רגע לפני ההמראה היא מקבלת בשורה רפואית המטלטלת את עולמה , היא מגלה שהיא חלתה דורי נאלצת לבחון מחדש את יחסיה עם עצמה, עם הקריירה שלה ועם האהבה ....

בכתיבה שנונה , קולחת וסוחפת מלאת הומור מצליחה עינת לגעת בלב הקורא בנושא כל כך כבד ומקלילה אותו עד לכדי חיוך ואפילו צחוק בכתיבה אותנטית שהצליחה להביא אותי למנעד של רגשות במסעה של דורי עד למסע האישי בקווים המשיקים לחיי ...

נגמר הבית מלון ספר בו תמצאו סיפור מקסים ונוגע ללב ושלל תובנות חיים על הגשמה עצמית , התמודדות עם שינוי וסיפור אהבה ברומנטיקה מתוקה ממליצה מאוד !

אל הוצאת ספרי קפה החדשה והבוטיקית , נחשפתי לאחרונה עם כמה ספרים משובחים שיצאו ממנה כי אין קפה טוב, בלי ספר טוב גם מבחינתי לפחות ....
כך הגעתי לספר ביכוריו המקסים בשם נייס גאי שכתב ניר שטרן ספר שכריכתו מעוצבת ברקע כחול בוהק ומושך את העין , ועליה חיוך לבן גדול ומואר , המשדר אופטימיות ומיסתורין גם יחד , ספר על חברות אמת , ורומנטיקה , אבל כזאת שמשאירה חיוך בלב ....

תתארו לעצמכם איש שנכנס אל תוך חייכם ומפתיע אתכם במעשה טוב שכל כך רציתם בחיים ?

העלילה מגוללת את סיפורם של שלוש חברים שגב , זוהר וישי
שלושתם גדלו יחד מילדות , אך חייהם הצטלבו כל אחד לחיים אחרים .
כששגב איבד את הוריו זה אחר זה , הוא החליט שאין לו מה לעשות בארץ יותר ומצא את דרכו באמריקה ארץ כל האפשרויות .הבלתי מוגבלות , שם חשב למצוא את עתידו .

בכתיבה אותנטית ולא מתייפייפת , קלילה וזורמת , מביא ניר את סיפור חברות אמת יפה ואת הסוד המקשר ביניהם המהווה טריגר ופואנטת העלילה לו מצטרפת איך אפשר שלא , בחורה בשם דפנה המכונה גם דפי עיתונאית צעירה , המוצאת את עצמה עם שניים מהשלושה ....

האם חברות אמת תגבור על האהבה או שהאהבה מנצחת את כל האמצעים ? ....

נייס גאי ספר קריא , רהוט מהנה וכייפי , בו תמצאו מסרים חיוביים של תקווה, נתינה ואנושיות , חברות אמת והכי חשוב מהו כוחו של אדם אחד להשפיע על חייהם של האחרים ....מומלץ בחום ואהבה ❤️

לספרה של רוית דיין גלזר אפוד מגן הגעתי בעקבות המלצות רבות וביקורות משובחות ברשת , וגם לא מעט בעקבות הכריכה המהממת שהקסימה אותי ביופיה , שבתה אותי ולפתה אותי בסקרנות אל תוכה .

אפוד מגן אומנם ספר ביכוריה ,
אך הוא לא פחות אם לא יותר מאשר כמו , אחד הספרים שאני קראתי מסופרים מוכרים וידועים כאשר היא מלהטטת בערבוביה במותחן רומנטי של רומנטיקה ישראלית , בסיפור אהבה יוצא דופן , עלילה מרתקת ודמויות כובשת וכל זה באסקפיזם שכל כך נדרש לנו בימים אלה ....

בכתיבה מושכת , רגישה , עדינה מביאה רוית את סיפורה של ד"ר אמה גולד, מדענית ישראלית צעירה ומבריקה, המפתחת טכנולוגיה מהפכנית בבד שמסוגל להגן על גוף האדם בשדה הקרב .

בעודה בתל אביב מוצעת לה הצעת עבודה אטרקטיבית בקצה השני של הגלובוס - במנהטן שבניו יורק , ע״י הנרי טיילר , בחור יפה תואר , מיליארדר אמריקאי יפה תואר אשר מזמין מציע לה הצעה מפתה ומרתקת עבורה , עיצוב פרויקט חדש שחלם עליו כל חייו .
היא נענית להצעתו , רק מה שהוא לא יודע זה את פועלה של אווה בארץ , והיותה אשת מוסד ...

עסקים והנאות של הנרי ואמה נפגשים ונרקם ביניהם רומן שהופך לסיפור אהבה , אך אי אפשר שחיי
היוקרה והזוהר יהיו ללא סודות, סכנות ובגידות כאשר חוזק נפגש עם רכות , והגנה בין פגיעות , ככה זה כשעולם קר של טכנולוגיה מתאחד עם לב אנושי הפועם מתחתיו ....

האם כשאהבה, סכנה וסודות נשזרים זה בזה כמו חוטי משי ואפוד מגן , סיפור האהבה התקווה והאומץ יגברו על כל המכשולים ?

זאת תוכלו לקרוא בספר אפוד מגן ספר מקסים מהנה וממש כייפי לקריאה בו תמצאו רומן רומנטי מותח , הנוגע גם בפצע הישראלי של כולנו הלא הוא השביעי לאוקטובר , ובעלילה מרגשת עד כאב ומאידך , המון חוסן , אנושיות אופטימיות ותקוה .
ממליצה מאוד בחום ואהבה 💘

אני אוהבת ספרים של סיפורים על אנשים רגילים, שמזכירים לי כמה לב צריך כדי לחיות יחד , בעיקר ממוארים של צמיחה ממשבר ותרומה מעוררת השראה ממחלה קשה , והכי על הריון ופוריות כאלה שלא מגיעים בקלות כזה היה לי הספר כאן עושים חיים של נעמי הן זקן , שכבר הספר הנוגע והשמח , הפיח בי
תחושה לסוף טוב , כי לפעמים, המקום שבו “גרים בכיף” הוא פשוט המקום שבו מישהו רואה אותך אבל באמת....

בכתיבה אמיצה וחשופה , רגישה הלוכדת ליבו של כל קורא לקריאה בטעם של עוד , ומביאה את סיפור חייה בטלטלת הרים מאז היותה בת זקונים במשפחה ברוכת ילדים עד שנישאה לאהוב נעוריה שהיה אז ועד היום לאהבה ללא תנאי. כשגולת הכותרת המשמעית של הספר ושל חייה האמיתיים , שנים של טיפולי פוריות בדרך שהתעקשה להיות חסומה בלב שבור פעם אחר פעם עד אשר חשתי מלאת אמפטיה לרמות לחנק אותה שוב ושוב

הספר נסגר, מסתיים בסוף טוב ומלא
בהמון השראה , קולה וסיפורה של נעמי בחוויותיה ימשיכו ללוות אותי זמן רב לאחר קריאתו .

ממליצה בחום ובפרט לאלה החווים את חוויותיה של נעמי , וולצים להקים משפחה ונמצאים במאבק אינסופי בשנים םשל פוריות זאת מתנה שתוכלו לרכוש עבורם בדרך ליעדם הנכסף כי מספר זה תהיה הפריה נעימה תרתי משמענ

לעיתים כל שאני זקוקה לו הוא ספר המכיל נובלה נוגעת משובחת אחת ושני סיפורים קצרים כדי להפיג משבר של קריאה מענייני המוח הטורדים את ימי ולהנות מקריאה מזוקקת לנפש שגמעה אותו בשקיקה כך הרגשתי כשקראתי את ספר ביכוריה של נועה שוורץ אל האיש עם עיני האגוז

אל האיש עם עיני האגוז מפגש מקרי, רגש לא צפוי, ושאלה אחת שלא נותנת מנוח: מה היה קורה אילו?

זה מתחיל באיש אחד, עם עיניים בצבע זיכרון, וממשיך אל המקומות הכי חשופים בלב

רק אחרי מותו של חבר משפחה, נועה גילתה שהוא אביה הביולוגי , בספרה היא כותבת לו מכתבים נוגים ללב מדם ליבה , בכתיבה אינטימית , מרגשת , נוגעת וסוחפת מלאה בניואנסים רגשיים , ומדויקים של נפש מתלבטת וטווה סיפור על קשר אנושי חמקמק, כזה שנולד מתוך סקרנות, געגוע ופצעי עבר שלא הגלידו דרך דמויות שנכתבות ברגישות רבה, ללא דרמה מיותרת, עם עומק רגשי שמצטבר לאט ומחלחל.
ויוצרת דמות של האיש עם עיני האגוז שהוא סמל: לאהבה אפשרית, להחמצה, לתקווה שמתעקשת להישאר גם כשהמציאות מסרבת לשתף פעולה.

ובשני הסיפורים הנוספים בספר בהן כותבת על שתי נשים נוספות הראשונה רעייתו של מלחין דגול, שעוזבת את ביתה ואת נישואיה. ויוצאת למסע שאין בו ודאות, רק כמיהה לגעת שוב באמת הפשוטה של היצירה והשניה זקנה שחייה היו מלאי הרפתקאות, נסיעות, אהבות ואנשים, מתיישבת מול הדף הלבן כדי לכתוב את האוטוביוגרפיה שלה .

ניכר בשני הסיפורים נשים במציאות מתערערת שריתקה אותי במיוחד בכתיבתה הפיוטית והסוחפת של נועה .

אל האיש עם עיני האגוז זהו סיפור שנגמר על הדף אך ממשיך לפעום אצלי הרבה אחרי המילה האחרונה
כי יש אהבות שלא מבקשות סוף טוב – רק שיזכרו שהן היו אמיתיות ... ממליצה בחום !