ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 ביוני, 2025
ע"י בר
ע"י בר
כשאני ניגשת לספר חדש אני אוהבת להיות "טאבולה ראסה". לעיתים אני לא קוראת את תקציר הספר, או מחכה שיעבור קצת זמן עד שאשכח אותו. כמובן שזה נכון שאי אפשר להיות לגמרי מנותק מהשפעה של גורמים חיצוניים אבל אני תמיד שואפת להיות רק אני והספר בעולם.
גילוי נאות קטן- את רחלי ונג בר לוי אני מכירה. אולי אפילו הייתי אומרת מכירה די טוב. היא לא רק סופרת מוכשרת ביותר אלא גם אישה מהממת וחכמה. אבל כאמור, אני רוצה שזה יהיה רק אני והספר בעולם, בלי שום גורם שישפיע עליי. אני מוצאת את עצמי במהלך הקריאה חושבת על רחלי שכתבה את אירועי העלילה. האם זה אמיתי? זה באמת קרה לה? רגע אחד, אני חושבת שאני מכירה דמות כזו או אחרת אולי אפילו די מקרוב. אבל הרי זו רק השראה מהמציאות לא? עד שלבסוף החלטתי להשקיט את כל המחשבות. אני מכירה את רחלי. עם זה אצא למסע הקריאה ואקבל על עצמי את ההכרות המוקדמת כי אין בה שום דבר רע, להפך, זה פותח לי צוהר אל עולמה הפנימי של דמות אהובה בחיי.
הספר "מלכת השוקולד" מספר את סיפורה של טליה, נערה מתבגרת בכיתה ט' שמגיעה מבית דתי. היא מחליטה את שנה הבאה להעביר בתיכון חילוני ובכך מוצאת עצמה מתרחקת מהדת ומהאמונה. טליה נקרעת בין שני הקולות הפנימיים שלה. "הילדה הטובה" זו שמושכת אותה לאחור ולא מאפשרת לה לבחון ולפרוץ גבולות, זו שנאמנה לאמא ואבא, לאלוהים ולמה שיחשבו עליה. ו"הילדה הרעה" זו שרוצה לצאת החוצה מעורה, שרוצה להיות שחקנית ולטרוף את הבמה, זו שרוצה להתלבש חשוף ולהרגיש איך זה לגעת בבחור. ובתוך כל הרחשים הפנימיים, החרדה וחוסר היכולת ללמוד, מוצאת עצמה טליה מכורה ל"טיפה המתוקה" – השוקולד.
זהו ספר על קרע פנימי ואישיות שרוצה לפרוץ החוצה. על הרצון למצוא את עצמנו בחברה ולהיות אהובים. טליה מנסה לקבל אישורים מכל הסובבים אותה אך לא מבינה שהאישור הכי גדול נמצא בתוכה. הקונפליקט הפנימי בא לידי ביטוי בצורה כל כך רגישה, עדינה ונכונה ולמרות שנקודת מבטה של המספרת היא של נערה, היא ניחנה באינטליגנציה רגשית גבוהה ומודעות לרחשי ליבה אף על פי שלא תמיד היא מצליחה לנהוג כפי שהייתה רוצה. ברגעים אלו בדיוק אנו מצליחים להתאהב בה.
זהו לא ספר לבני נוער בבסיסו, אך אני חושבת שבני נוער רבים יכולים להזדהות עם התחושות של הדמות הראשית. גם הורים לבני נוער יוכלו לזהות שם את הקשיים של ילדיהם ולהצליח להבין ולו במקצת את תחושת החיפוש העצמי. וגם מי שניסה אי פעם לצאת מאזור הנוחות שלו אל עבר מקומות חדשים ולא מוכרים יוכל להזדהות עם תחושת חוסר הוודאות והפחד ללכת קדימה כדי להצליח להשאיר מאחור את ההרגלים הישנים.
"אני רוצה כל כך להאמין במשהו, במישהו, אני רוצה להאמין פעם אחת בעצמי, במקום להיות כל כך חסרת ביטחון ולבקש את האישור של כולם. אני רוצה להאמין שיום אחד אני אצליח."
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction
(לפני חודשיים)
יפה כתבת, בר
הזכיר לי קצת את הסרט רפונצל:)
|
|
המורה יעלה
(לפני חודשיים)
בר -
אז אני בדיוק ההיפך ממך בקריאה. בתיכון התמודדתי עם חרדות ו-ocd ומה שעזר לי בכל זאת לעבור את הבגרויות שקשורות בקריאה זה שפיתחתי שיטה לקריאה שהיא לא כרונולוגית, היא יותר מלוקטת גם מהספר עצמו וגם מהמסביב. זה מאוד מגוון ומעניין
|
|
בר
(לפני חודשיים)
מדויק ונכון להפליא רץ.
|
|
רץ
(לפני חודשיים)
ביקורת - מקסימה, לדמות שמחפשת את עצמה. כל אחד מאתנו בצורה מסויימת חווה קונפליקט בין העולם שנולדנו אליו, לבין העולם שאנחנו מבקשים לעצמנו.
|
|
בר
(לפני חודשיים)
יעלהר- תודה. שמתי לב לעוד דבר שאנחנו דומות בו- גיוון בז'אנרים.
את בהחלט קוראת הכל מהכל ובעיני זה נפלא! |
|
yaelhar
(לפני חודשיים)
ביקורת יפה.
גם אני לרוב לא יודעת יותר מדי על ספר שאני מתחילה לקרוא. לא תמיד אפשר לעשות את זה: לפעמים הסופר או הספר מפורסמים, לפעמים יש המון התייחסויות לספר. אבל אם ניתן - אני בדעתך. |
|
בר
(לפני חודשיים)
דן סתיו- צודק. ובכל זאת לא אוהבת יותר מידי לנבור באינפורמציה מסוימת על ספר לפני שאקרא אותו. כך או כך, לפעמים זה מצליח יותר ולפעמים פחות.
מורי- נהדר. אני אוהבת את אלמנט ההפתעה. פרפר צהוב- מעניין מאוד תודה ששלחת. |
|
פרפר צהוב
(לפני חודשיים)
בדיוק התפרסמה כתבה על מישהי שנהייתה חרדית וחזרה בה אחרי שנות נישואין ושישה ילדים.
נראה שהיא מתארת תחושות דומות:
https://tinyurl.com/yrpj9bu2 |
|
מורי
(לפני חודשיים)
כשאני לוקח ספר לידי, אני רוצה לדעת מי המתרגם, מי ההוצאה, האם מוכרז כמופת כדי להתאכזב
ועוד ועוד. כמובן כמה עמודים, אם יש אחרית דבר, האם ספר רגיל או סיפורים. מה אמרו עליו בסימניה או ב-goodreads. אחר כך קורא.
|
|
דן סתיו
(לפני חודשיים)
בר
סקירה יפה, נהניתי לקראה, תודה. נראה לי שלגשת לקריאת ספר "טאבולה ראסה" היא בבחינת משאלת לב בלתי אפשרית ולו בגלל שדעות קדומות, ספרים אחרים שקראנו ועוד ועוד משפיעים על השיפוט שלנו.
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת