כשאני ניגשת לספר חדש אני אוהבת להיות "טאבולה ראסה". לעיתים אני לא קוראת את תקציר הספר, או מחכה שיעבור קצת זמן עד שאשכח אותו. כמובן שזה נכון שאי אפשר להיות לגמרי מנותק מהשפעה של גורמים חיצוניים אבל אני תמיד שואפת להיות רק אני והספר בעולם.

גילוי נאות קטן- את <mark>רחלי</mark> ונג בר לוי אני מכירה. אולי אפילו הייתי אומרת מכירה די טוב. היא לא רק סופרת מוכשרת ביותר אלא גם אישה מהממת וחכמה. אבל כאמור, אני רוצה ש

אל הספר מלכת השוקולד , ספר ביכוריה של <mark>רחלי</mark> ונג בר לוי הגעתי דרך זה שהתחלתי לעקוב אחריה באדיקות ובדריכות ברשת כי הרי היא ידועה בשמה השני "הספרנית חיה בסרט " .
<mark>רחלי</mark> בעלת בלוג של תוכן בנושא עידוד הקריאה , שם גם הוקסמתי מכל סרטון מרתק ומהנה , ובכל פעם מחדש היא כבשה את ליבי ,ממליצה בחום לעקוב אחריה , שם גם גיליתי שספרה יוצא לאור וסוקרנתי שבעתיים לקרוא אותה כי <mark>רחלי</mark> בתוכנה היא אישיות חייכנית מרתק

בוא נאמר ש<mark>רחלי</mark> ונג בר לוי, היא חברה שלי בפייסבוק. היא מצאה אותי כי עבדתי בספריות של גבעת שמואל, והיא מעלה כל מיני קטעים על ספרים. היא הוציאה ספר לאחרונה. הספר הפתיע אותי מאוד, וזה מדהים שלפני שקראתי את הספר שלה,הרגשתי מאוד מחוברת אליה, התכתבנו הרבה.
אני אעלה קטע שמאוד נגע לליבי ומסביר את החיבור ואת אהבתי לספר:''התקרבתי אל גל ושלחתי יד לשלט להגביר קצת. אבל גל לקח ממני את השלט ופתאום החזיק את היד