ביקורת ספרותית על הנקמה של מאריצ'יקה - עמודים לספרות עברית # מאת אלון אלטרס
ספר בסדר

---

הספר הזה אמור לבוא לפני הספר כשנשארנו לבד, העוסק ביום שלאחר מות אמו של אלון אלטרס והלאה. הספר הזה, לעומת זאת, עוסק בזמן בו אמו של אלטרס מבססת עצמה כתופרת וגרה בביתה של הגב' גולדשטיין התופרת המומחית.
איכשהו, מאריצ'יקה פוגשת את פאול סאלטר העצי, המעצבן, חסר הטאקט, המוכר הבלתי נלאה של ספרי ביוגרפיות של צ'רצ'יל, של דודי שמש וטלוויזיות מץ'. הם מתחתנים כי טובים השניים מן האחד במדינה בה הם לא ממש שולטים בשפה ומרגישים בה זרות.
לעומת הניסיונות הכנים לבסס לעצמה מעמד מכובד של תופרת מומחית, הפגישה שלה עם פאול גורמות לה לכעס. חוסר הטאקט של מי שגם בגיל שלושים לא ידע לנהוג באישה כראוי, לא ידע נימוס מהו וכל כולו איש מכירות גרמו לא לתהות מה היא עושה בחברתו. מן הראוי לזכור, זו ראשיתה של המדינה, ערב רב של יהודים מצוי פה בבליל שפות והצורך להשתלב, להתמחות, להתפרנס, להתחתן, להביא ילדים, לא היה קל לאיש.
אלון אלטרס, איגל סאלטר במקור, מספר בגוף שלישי את קורות משפחתו, את הבעיה שהוא היווה למשפחתו, כשנולד עם בעיית ה"פטי מאל", האפילפסיה של הקטנים, שהיום גם היו מאבחנים אותו עם ADHD ללא ספק.
אלא שבגיל 66 התקף לב מכריע את אמו והיא מאושפזת לאחר התמוטטות, רק כדי להתאושש ולעבור לבית אבות, לדירת יחיד, אף כי אינה יחידה. נקמה מוגשת קרה גם לאחר התקף לב.
הספר הקדחתני הזה אינה מעניין ככזה הבא אחריו. אפשר לקרוא אם מזדמן.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על הנקמה של מאריצ'יקה - עמודים לספרות עברית #