ביקורת ספרותית על מועדון בריאר מאת קייט קווין
ספר לא משהו

---

סיימתי את הספר בתחושת אמביוולנטיות. הקריאה בספר די נמרחה ולא זרמה. בהרגשתי הספר בעל פוטנציאל לא ממוש.
מצד אחד הדמויות מענייניות, מצד שני, ריבוי הדמויות מפריע. לוקח להבין מי היא מי ולמי כותבת אחת הדמויות מכתבים קצרים מדי פרק?
אז יש 6 גבורות בספר, כשדמות אחת בעצם מרכזת ומשפיעה על כל השאר הגיבורים. עוד כמה גבורי משנה. בית - שגם הוא סוג של מספר? דמות? מצד אחד מקורי ההאנשה של הבית, מצד שני על תקן מה הוא בדיוק? "גבור"? מספר הסיפור? הסיפור מסופר בגוף שלישי...אז לא ברור תפקידו.
מתכונים מלווים כל גיבורה בסיפור, לעתים ארוכים, לא מדוייקים.
הספר מתוייג כספר מתח. אז באם להתייחס לספר כספר מתח, אז יש רצח, שרק בסוף הספר מבינים מי מת, מין נסיון לשמור על מתח שלא ממש מחזיק, בגלל כל הסחות הדעת, מכתבים קצרים, מתכונים, התייחסות הבית. פתרון תעלומת הרצח כתובה במין חפזון, חובבני?
נראה כי הספר, התכוון אולי להיות רומן הסטורי? - יש עובדות הסטוריות לא נכונות! לדוגמא? "מצור על סטלינגרד במלחמת העולם השניה, כתוב כי נמשך 900 יום! פעמיים חזרה המחברת על המספר, הלא מדוייק הזה. לא ברור מספר ימים המדוייק, משהו בין 600 ל 827, אפשר היה לכתוב כי היה מצור ארוך של כ- 3 שנים בערך ולא להידבק למספר עגול". או כתוב כי טרוצקי מת מגיל מתקדם וחולשהה! (עמ' 382) - טרוצקי נרצח בפקודת סטלין בשנת 1940, בגיל 60. לכתוב כי "היה הכי מרושע ורע מזג בלנינגרד וגם עם הכי הרבה מזל?" - נו באמת....
טעויות בולטות שכאלה לגבי עובדות אותן ניתן לאמת מול חיפוש קצר באינטרנט, מעידים על סוג של זלזול ויוצרים אי אמינות הסטורית.
בסוף הספר יש תוספת של המחברת בה היא מתייחסת לאיך גיבשה את הרעיונות לכתיבת הספר ורושמת הערות לגבי כל דמות ודמות.
לא ברור מה ניסתה להביע בתוספת זו. ממה שהצטייר, היא אספה רעיונות שיכלו להספיק לכמה ספרים, מהם בנתה שפע דמויות, חלקן מבוססות על אפיזודות הסטוריות, חלקן בדיה ודחסה הכל בתוספת מתכונים לספר אחד.
התוצאה? סוג של בלאגן, לעתים מעניין, לעתים מתיש, לעתים לא מדוייק הסטורית.
בכרירה האחורית והן בבקורת של אסתוש נכתב כי מדובר על חברות אמיצה ומעוררת השראה בין נשים...לדעתי? אחת שגונבת מחברותיה דברים (עגילים, ליפסטיק, וכל דבר מהבא ליד), מישהי שמתעסקת עם חבר של שכנתה/חברתה, אחרת המלשינה ומביאה לפטוריה של חברתה/שכנתה הטובה? - לא נקראות חברות.
הטיבה לכתוב זאת המחברת "שנים שהמשותף היחיד להן, היא הכתובת!" זה שהן גרות באותו בניין, לא הופך אותן לחברות נפש! הן מתחברות בעקבות נסיבות חייהן, כמעט ללא רצונן.
לאחר שלקחתי את הספר מהספריה, די במקרה, גיליתי ששני ספרים של המחברת רשומים ברשימת הספרים שלי, של ספרים שרוצה לקרא.
בכריכה האחורית רשום כי זה הספר הטוב ביותר מבין ספריה...באם זה הטוב ביותר שהצליחה להפיק, לא נראה כי שווה לי להתאמץ לחפש את ספריה האחרים.

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על מועדון בריאר