ביקורת ספרותית על הדשא של השכנה מאת קרין אהרון
ספר מעולה

---

ספר קריא מאד. כתיבה זורמת ולא מתיימרת, פרקים קצרים. כל פרק מוקדש לאחת משלושת הגבורות של הסיפור. נשים בגילאי ה- 40 המוקדמות שלהן המתמודדות עם מערכות יחסים שבינו לבינה, ילדים, חמות, שילוב קריירה ובית. התחברתי לגיבורות הסיפור והסיטואציות אותן חוות. כמה מחשבות עלו במהלך הקריאה: עד כמה אנו ממהרים לסווג, להסיק מסקנות לגבי אחרים, לחשוב כי הדשא של השכן ירוק יותר. הרי, פעמים רבות מה שנראה מושלם כלפי חוץ מסתיר מורכבויות שאינן גלויות לעין. עד כמה הדברים שלמראית עין, אינם מעידים על המציאות, המורכבת לעתים. אומרים שהמוח מטעה אותנו לעתים? אז כך גם העין...
איך אותו אדם בסיטואציות שונות נחווה על ידינו אחרת (לדוגמא: קולגה בלתי נסבלת בעבודה, יכלה להיות חברה נהדרת, לו לא היינו עובדות יחד. החמה הלא נעימה, שכנה טובה, לו גרנו בשכנות, ולא היה בינינו קשר משפחתי...וכו').
אחד הקטעים בספר שעשעה אותי בהיזכרתי בסיטואציה שחוויתי פעם...
כשבני היה בכיתה ט', הוא יצא לטיול של יומיים, שלושה לדרום הארץ. זו היתה הפעם הראשונה שיצא לטיול ולן בחוץ. דאגתי, קיוויתי שנהנה, התגעגעתי וחיכיתי בקוצר רוח לחזרתו הביתה בשלום. עם חזרתו, אחרי חיבוקים ונשיקות, הוציא בני מכיסו שקית קטנה ואמר: "אמא, אני רוצה להראות לך משהו ושתגידי מה דעתך על זה".
הוא הוציא מהשקית זוג עגילים...הסתכלתי על העגילים, קירבתי אותם לאוזניי (לא אהבתי. העגילים היו ארוכים מדי לטעמי), התרגשתי מאד, כמעט פרצתי בבכי, הנה, בני היקר חשב עלי...קנה לי מתנה...אמרתי שהעגילים מקסימים!
"אז, את חושבת שאנה (שמה של ילדה שהיתה חברתו דאז), תאהב אותם?! לא אמשיך לספר מה חשתי אחרי זה...
בסיפור הסוף יפה יותר.
בקיצור, ספר חמוד ביותר, מסופר בצורה קלילה למרות הנושאים, מחשבות די רציניים ועמוקים שמעלה.
יופי של ספר! נהיניתי ואהבתי מאד!

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על הדשא של השכנה