ביקורת ספרותית על קרוב לבית מאת קארה האנטר

---

הספר הזה חיכה על המדף בסבלנות לתורו במשך המון זמן. הגעתי אליו עכשיו כי לאחרונה יצא ספר חדש של אותה הסופרת והתלבטתי אם לקנות אותו והחלטתי לנסות קודם את הספר הראשון ולראות כמה איהנה ממנו. ולהלן מסקנותיי:
הספר טוב בגדול, אין חלוקה לפרקים וחששתי שזה יקשה על הקריאה, אך למרות זאת הקריאה זרמה. סגנון הכתיבה הזכיר לי את שרי לפניה, שקראתי את שני ספריה שתורגמו לעברית. העלילה מובאת בגוף ראשון מפיו של הגיבור הראשי הבלש אדם פולי ובגוף שלישי מפיהן של דמויות נוספות לסירוגין. בנוסף, ישנם פלאשבקים ללפני ההיעלמות, כשעם התקדמות העלילה מתקדמים אחורה בזמן ואת זה דווקא אהבתי ומאוד עזר לשמירת המתח והסקרנות לאורך הספר.
הסוף בהחלט מפתיע ולא צפוי, אך הייתה לי הרגשה שהוא בא יותר מדי out of the blue ונכתב במהירות ובתלישות מהעלילה רק כדי לכתוב סוף מפוצץ שלא שיכנע אותי עד הסוף. כנ"ל לגבי הטרגדיה האישית של הבלש, לא היה בה מספיק עומק וחבל כי דווקא היה אפשר לפתח את זה.
שתי דמויות שאהבתי מאוד ונהניתי לקרוא עליהן הן האם והילד. ממש ישבתי על קצה הכיסא וכססתי ציפורניים.
לסיכום, לשיקולכם. חווית קריאת טובה בהחלט אך עם זאת ממש לא חובה.
נ.ב.- כנראה שלא אקרא בינתיים את הספר החדש שלה. הפרק הראשון באתר עברית היה לי מבולגן מדי ולא הצלחתי אפילו לסיים אותו. אני עושה טעות?

» ביקורות נוספות של תולעת ספרים 1990
» ביקורות נוספות על קרוב לבית