כל מי שהיה עד לקשר בין אמא שלי לבין חמותה, סבתי ז"ל, היה חושב שמדובר באם ובתה. הן כה אהבו וכיבדו אחת את השניה, שביעיני זה התקבע כמודל הטבעי ליחסי חמות - כלה.
לוסי מתאהבת באולי (אוליבר) גודווין וכל חלומה היה להיות בקשר קרוב ויפה עם דיאנה, חמותה. היא רצתה לעשות עליה רושם טוב מהמפגש הראשון. אך האם דיאנה שותפה לאותו רצון? לא בדיוק.
דיאנה היא אישה עשירה, קרירה, מאופקת אפילו עם ילדיה אך בעלת לב רחב ועצום. מפעל חייה הוא ארגון צדקה המסייע למהגרים, במיוחד מהגרות, המגיעים לאוסטרליה בגישור על פערי השפה, הבדלי התרבות, ההסתגלות והשתלבות בשוק העבודה. שורשי הפילנטרופיה שלה שבעיניי ובעיני דיאנה היא שליחות, טמונים בעברה הרחוק של דיאנה, במצוקה אותה עברה בעצמה ואשר החליטה שאם ביכולתה למנוע מאחרים גורל זהה, היא תעשה זאת.
גופתה של דיאנה מתגלה בביתה העצום, ונסיבות מותה אינן חד משמעיות. מסתמן כי התאבדה לאור העובדה שחלתה בסרטן השד. האומנם? ככל שהעלילה מתקדמת, יותר ויותר שאלות עולות וכיווני החקירה והחשדות משתנים בהתאם.
האם דיאנה באמת התאבדה?
האם מישהו רצח אותה?
מדוע שמישהו ירצה במותה של דיאנה?
איך באמת מצאה דיאנה את מותה?
הסיפור מובא בגוף ראשון מנקודת מבטן של לוסי ושל דיאנה לסירוגין. הפרקים נעים בין עבר להווה ובכך אנו מקבלים את התמונה המלאה הן לגבי עברה של דיאנה, מה שעיצב אופיה ודמותה למה שהם היו עד מותה, והן לגבי חייה של לוסי בתור כלתה של דיאנה וחיי המשפחה שלהן. בנוסף, אנו זוכים להכיר את כל הדמויות לעומק.
עצם הצבת העלילה באוסטרליה אליה אני כה מתגעגעת, היה בונוס מבחינתי. זהו מותחן פסיכולוגי רב תגליות. הכתיבה סוחפת, קולחת, מאוזנת מבחינת היחס בין מתח לדרמה אך כזו השוזרת אמיתות כואבות, סיפורים לא פשוטים וכן, גם כמה רגעים ואמירות שהעלו חיוך על פניי.
זהו סיפור על משפחה, סודות, כסף, תאוות בצע, התמודדות עם קשיי ותלאות החיים ועל המחיר אותו גובה כמיהה אובססיבית. היה לי חשד לגבי מה גרם למותה של דיאנה, אך הסופרת המוכשרת הזו הצליחה בכישרון רב חגרום לי לפקפק וזרעה חשדות נוספים בצורה משכנעת מאוד כך כשהגל התגלה בסוף, הצביטה בלב הייתה לא קטנה במיוחד למה שקרה בסוף.
סיימתי את הקריאה עם חיוך על הפנים ועם הרבה מאוד תובנות. אל תרחיקו את אהוביכם מעליכם באמתלה שזה לטובתם וכדי שילמדו להיות חזקים ולהתמודד. אהבו אותם בכל רגע והקפידו להגיד להם את זה, לפעמים מילה טובה, היא כל מה שמולכם זקוק לו. אני אסירת תודה על כל מה ומי שיש לי בחיי. משאירה אתכם עם המלצה חמה לקרוא ואחתום בציטוט שאהבתי ומאוד:
"יכולתי לכתוב הרבה דברים, אבל בסופו של דבר יש רק שני דברי חוכמה שאני רוצה להשאיר מאחור. עבדתי קשה בשביל כל מה שהיה יקר לליבי. ושם דבר שהיה יקר לליבי לא עלה אגורה שחוקה אחת."
