זה לא שהספר לא טוב. הוא דווקא בסדר גמור. הוא כתוב בצורה קולחת ונעימה לקריאה והעלילה מעניינת (כשהיא לא משעממת) ו(די) מותחת.
אבל מה? זה ספר מתח פרווה, ולא סתם פרווה אלא באישור הבד"ץ של העדה החרדית, ואני אוהב דווקא ספרי מתח בשריים ומדממים, ומהסוג שמוכרים בטוב טעם...
משפט יפה ששווה ציטוט: "מישהו אמר לי פעם שלכל אחד יש שתי משפחות - המשפחה שלתוכה נולדים והמשפחה שאנו בוחרים. אבל זה לא באמת ככה. אנחנו יכולים לבחור את בני הזוג שלנו אבל אי אפשר לבחור את הילדים שלנו או את הדודה הרווקה עם בעיות השתייה של בן הזוג שלנו.
אבל מעל הכל, אי אפשר לבחור את החמות שלנו"
אהבתי את ההקדשה המצחיקה של הסופרת: לחמותי אן, שלא הייתי חולמת לרצוח. ולחמי פיטר, שמדי פעם כן".


















